|
את מכירה את כל הבמאים בעיר הזו.
לפעמים אני זוכה לקרוא אחר הצהריים, את שמך מעל דפי העיתון.
|
היום בצהריים
בחורה בלי חלק עליון
באה לקחת ממני מים
|
פגישה עם דני רובס,
פניו של נחום היימן מבעד המדורה,
עץ מתבתק בבעירה,
לעולם אל תעזבי את ידי,
|
אני מביט בגב שלה
(גב של 8 שעות עבודה)
מעשנת סיגריה
|
אני נזכר במישהי שהייתה בכיתה שלי ואהבה את "מריה מגדלנה"
גם אני אהבתי את השיר הזה.
הייתי מאושר אז, כששמעתי אותו
|
הוא שקל את הפרי,
ואחר-כך עטף לי אותו בשקית כתומה
|
מצידו המנוגד של הכביש
מבעד למדרכה שלי
אני מתקרב אלייך
כדי שהכלבלבים שלנו יפגשו
|
אני מרגיש לוזר עם כל החפצים האלה מסביבי.
אני כל כך רוצה להוציא אותם החוצה
לסגור את הדלת ולישון
אבל הם מביטים בי מזווית החדר.
|
אני רוצה לספר לחבר שלי שמישהו ששנינו היכרנו מן העבר התאבד,
אני שולח לו את זה ב-s.m.s.
|
היא בטוח יודעת את כל זה,
זה לא הפקק הראשון בחייה,
|
אבא שלה לא עישן
הוא נהרג בתאונה
כשחלקיק בוער של סיגריה
נשר בטעות בקופסת הזיקוקים
|
לילות קיץ.
אני יושב על המרפסת
רואה מרחוק את המכונית שלך מתקרבת,
נכנס לחדר ומכוון את השעון הקטן
לזמן סוכר, זמן סוד.
|
הבוקר, במשרד הממוזג
שלשלתי בתוך מכנסיי הקצרים
|
|
|
חריצים שקטים
מתים בלילות
קרים
-החריץ המזמר |
|
