[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נדב וושינגטון כרמלי
מוצב שדמה, בית לחם, אפריל 2003.

ICQ 62450146 62450146
אל היצירות בבמה האהובות על נדב וושינגטון כרמליאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נדב וושינגטון כרמלי
"אז מה אם אני שומע פינק פלויד עכשיו,
וחצי מהשירים שלי דכאוניים, או עוסקים באהבה?
אני לא בנאדם כבד.
גם אני רוצה להרדם ליד אהובה, ולא סתם לזיין,
אלא לעשות אהבה.
לא כולם ככה?"

- מהרהורי אוגר בכלוב...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
כי בשיעור לחשים, אחרי עצה משדון
די היה להארי ברור.
הוא לא ישתמש בעור של דרקון
אלא במסקלין האסור.

זכרונות
מפוצץ מסמים קלים, ולא מבין איך עושים מסיבת פרידה...

היא מתה, זה מה שאבא אמר.
הזכרון הכי טוב שיש לי ממנה, זה שהיא היתה נותנת לי טורטית.
זה היה פעם, שעוד היתה יותר גבוהה ממני, והגיעה לארון הממתקים.

זכרונות
אנחנו ברמאללה, בפאתי העיר ליתר דיוק, נוסעים עם הטנק על כביש
חדש, ומותירים את שובר ההרס עליו.
- הכל הרוס סביב, רק אנחנו, הרוח והכביש.
רק כביש חדש שטנק צה"לי ירוק חונך, ומעניין מי יהיו אורחי
הכבוד.

זכרונות
"כוס אמק!"
השעה 2 לפנות בוקר. כולנו כבר ישנים, חוץ מגל שמפטיר קללות
עסיסיות בקול מלא קורי שינה.
שמירה, אלא מה?


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
ושקיעות דמדומים ומילות אהבה,
לא יצילו אחד מאבירי המלכה.

טרפי אותי שאחזור,
תצעקי עליי - "איך יכולת"
תרקי עליי ותקללי אותי.

אהבה
Hello my little baby bird

ביקורת
I'm stealing,
I'm killing,
And I'm trying to feel
Enjoyment and pleasure
For those that I kill.

אהבה
נשארה על החומה,
לא יכולה לצדדים ללכת,
כמו חיילי הקלף ברוח.

ביקורת
אני אחד שמסתכל בראי,
ואוהב את מה שהוא רואה.
אחד ששלם עם עצמו.

ביקורת
אני מסתכל עלייך ובוכה,
אחד שאת לא מכירה,
אחד שלא תכירי.

אהבה
שוב נרגיש מגע שפתיים
כי הרכש, אמיתי.
רק תעצמי את העיניים
ותנסי לראות אותי

עצב
ביום שיפסיקו הפרחים,
וכבר לא תהיה חמה.

אני זוכר מה רצית,
זה לא יברח לעולם.
מהדמעות שבכית
עוד נמלא לנו ים
איך שאלת אותי לגמרי בתמימות-
אם נצליח לחיות קצת לפני שנמות.

אכזבה
מתחנן,
אבל לא אחד אין עצבים.

אכזבה
הערוץ החינוכי,
לחינוך המיוחד,
לך לעבוד,
תשאיר ת'ילד לבד

וכמו שללא מאמינים
לא תתכן הדת.

קצרצר
אני יודע שאת אוהבת להסתכל עלי כותב,
שלשניה אחת אני לא שם עליך זין...

ששכחת שלא הכל נורא, ולא הכל שחור,
ששכחת מה רצית לומר....

בדידות
חשבתי עלייך שוב,
ירדתי לים, ככה

ראפ
זה מה שמגלים
שפותחים ת'עיתונים
זה מה שקורה לו ברחוב.

אהבה
אומרים שאחד הוא המספר
הבודד ביותר במספרים.
ושוכחים שגם מליון
מורכב מהרבה אחדים בודדים.

ביקורת
הם יתגודדו בקבוצות ויטיפו,
למה שאינם מסוגלים להגשים.
דעותיהם המשותפות יציפו
מאמינים נטולי חושים.

אהבה
באמת שלא רציתי,
והתאפקתי,
אבל ברח לי שאני אוהב אותך.

אכזבה
לא רוצה להמשיך להלחם בתחנות רוח

יום אחד היא תתעורר
כאילו מחלום פשוט.
ורק אז היא תגלה,
שהתעוררה מהחלום אל הסיוט.

אהבה
והרוח מיללת בלחש,
אך חזק מבכייך, זה המר.
ודומיית מוות הרעש,
מחרישה את כל מה שאומר.

ביקורת
נכה בלי רגליים,
לא צריך עוף מוזר...

אהבה
משקל תקוותי לא כבד
ממשקל גופי הצנום.

דברים שחשבתי כי לי הם ברורים
הובהרו בקשר של שתיקה.
ואני מתחמם מחום אחרים
אחרי פרידה החתומה בנשיקה.

אהבה
ובחבילה שלי אותם קלפים,
גם אם אנסה לשחק אחרת.

למה אני אומר שיש מאה,
ובעצם את היחידה?

אהבה
נכה יעזור לי ללכת
ופני מצורע לי כמראה.

מן המראה משתקפת דמות
שאינה מוכרת לי...

חשבתם פעם על דברים
שנראים דיי ברורים בחיים?
שנראים טוב מרחוק, אך מקרוב,
נראים דיי רחוק מטוב?

ביקורת
לאלו שלחמו
ואלו שנפלו...

כעס
התייפי בשמלת פרחים שנבלו,
וחייכי חיוך מדמם.
הם הבטיחו שעלייך יתאבלו,
והבטחות צריך לקיים.

בדייקנות המונעת משנאה
הטבעתי אותה,
ומי יודע,
אולי יבוא יום,
וגם אני אהיה דבורה.

ביקורת
אבא לא רוצה לשחק באבא, ואמא,
גם היא כבר עייפה.

ביקורת
אני רואה אותם מסתכלים,
מתלחששים, מצביעים עליי.
שאני בא הם מסתלקים
אני מפחיד אותם, אולי...

עצב
נתתי לך סיגריה,
אמרת שאני מדליק.

אז ברא אלוהים צמחייה למכביר
את הדקל וגם את הברוש.
ויהי ערב ויהי בוקר,
ונגמר יום מס' שלוש.

אמונה
ושוב כבר צריך
ללחוץ על כפתור.
את הראש כבר לפתוח
את הפה שוב לסגור.

אהבה
כבר אמרתי לך,
והתכוונתי באמת,
אל תקשרי את עצמך
אל תקשרי לסוס מת.

נשבר לי שכופים מה ללבוש, מה לאכול
נמאס ששואלים - מה תעשה שתהייה גדול?

אהבה
לפעמים גם יש להם דבר קטן...
אולי השחור, אולי הלבן.

הרהור
אני יושב לי באוטובוס וחושב
מי ישב פה לפני.
מפנה את מבטי, ומסתובב,
כי אולי הוא יושב מאחורי.

בדידות
ללכת למכולת, וזה קשה,
העלייה דיי תלולה ברחוב הזה.
הירקן כבר מכיר,אומר שלום,
אני נמצא כאן, כמעט כל יום.

רגעים קטנים של אושר, ולא מגלידת שטראוס

ביקורת
מישהו השתין על השם שלי

ואת אומרת שאוהבת,
ולא רוצה להתנצל.
ומרגיש אותך כואבת,
משחקים של אור וצל.

אהבה
שותקת כמו הלילה
שחורה כמו דממה
מנופצת כמו אלפי חלומות.

אמרת לי פעם שאני
המפתח הסודי ללבך.
אמרת שאני היחידי
שיכול לשמור את סודך

כעס
כמו שחושך משלים אור,
וביחד הם את היום.
וירוק וצהוב ברמזור,
משלימים לצבע אדום.

אמונה
תקווה זה הדבר הזה עם הכנפיים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה נכזבת
אז הדלקתי סיגריה וחשבתי מה אני אעשה עכשיו, שאני חושב עלייך,
שוב.
נכנסתי לאתר הזה, שם איפה שכולם חושבים שהם איזה ביאליק הבא
לפחות, האתר הזה שאמרתי לעצמי שאני יותר טוב שם מכולם, ואפילו
קראתי משהו, שהיה לא רע.

אהבה
כל מה שנשאר זה להסתובב בבית ריק, שהיה מוכן לקלוט את שנינו,
אבל קולט רק אותי.


לרשימת יצירות הציור החדשות
אקספרסיוניזם
אל היצירה




את דורכת לי על
הרגל.



אחד עומד בקן
נמלים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 16516. בבמה מאז 4/10/02 23:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנדב וושינגטון כרמלי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה