[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 balalot


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
And when you'll go ,and go you will. I'm certain
הכל ישחיר, תזלוג דמעה, תכאב הבטן
But deep inside, I'll know, I'll feel for sure
חרוטים בי רישומייך, כל צבע, כל שיעור

כמיהה
אדם צריך שאיפה
לכוון למרחק, אל האופק
האדם מתמכר לשגרה
ומפסיק להקשיב אל הדופק

הרהור
ואולי אי שם באופק
יש מי שגם זקוק לצעוק
והצעקה שבי נולדה
מדליקה גם בו ניצוץ

כמיהה
את דמותי אל תרעיפי בשבחים והלל
אשליה לך מכרתי, משחקי אור וצל
לא אני הוא הדרך, התיקון, המקום
שרלטן בעור כבש, שמכר לך חלום

עצב
או שאולי זה רק ייאוש
שהתחפש לפילוסוף?
וכמו העש אל מול האש
הוא גם סוגד לסוף?

כמיהה
ויהיה זר קוצים ריחני
וגם טאלי ופאלאק פאניר
ונופים ירוקים
וימים ארוכים
ורוחות של שינוי באוויר

ייסורים
הי יוב,
זה אולי אשמתך
מתוך איזה דחף, אתה מתווה את יומך

אינטרוספקטיבי
תראה את האדום אדום הזה
תראה את פלא הבריאה
רק אתה והפלפל,
המבט, הפליאה

אלגוריה
עייפות משונה, עקשנית וסתומה
מסרבת לגדול ולהפוך לתנומה
תלכי מטומטמת, את לא מבינה
נמאס לי ממך, מעוניין בשינה

אלגוריה
ואז ממרומים הוא עמד וצעק
זהירות! כאן בונים, תישאר במרחק
על הנהר של חייך שהייתה בו זרימה
ייבנה עכשיו סכר עם מגדל וחומה

כמיהה
והחושים שתמיד התמתחו החוצה, להרגיש ולגעת
יתכנסו להם ויתגבשו לידיעה,
לאהבה
בואי התחממות גלובלית, את הגאולה

כאב
החורף ארוך, הילדות נגמרה
זה יהיה הכאב שיזכה לבכורה.
בנזיד עדשים, בחשד של מרמה
ינכס לעצמו את העילה לחומה.

מצב
וימים עוד יבואו, ועולם על צירו
ינועו מכח כמיהתך הגדולה
אש וגופרית, אבל גם תפארה
הגלגל עוד ינוע, אל לאן שנקרא.

אלגוריה
ובלי בושה, ימשוך בחבל
ובענווה, ישפיל מפרש
ויחכה עד שוך הסבל
עד שיפציע יום חדש

וידוי
כתיבת שירה היא דיילת של קוסמטיקה
היא מסבירה לי שחשוב איך אתה נראה
ולא כ"כ לאן אתה נוסע

אינטרוספקטיבי
בתוך גופי עמוק עמוק
ישנם קולות, קולות של צחוק
בין הושט לסרעפת
יושבים דרוכים, בזים לשקט

אלגוריה
אבל ימיה ספורים, לא אחת היא נשכחת
עם ספרים ישנים באיזו נישה נידחת
יאהבוה לרגע, כשתמלא ייעודה
ואחר תיזרק, תישכח, מנודה.

כמיהה
רק ספסל מבקשת נפשי
ורגליי וגבי התחתון
להניח סוף סוף את המשא
ולשכב מכוסה בעיתון

הרהור
נוסטלגיסטים, זה מקסים
מתקשטים כטווסים
בחדוות של יום אתמול
דרך הכורכר, שינה בחול

כמיהה
וגם את אם תבואי, אותותייך תתני בי
תגידי לי בוא, אל תשחקי לי פאסיבית
אבל עם בואך, אל תאלציני לבחור
בין יופייך, גינונייך ודרכי אל האור

אינטרוספקטיבי
אבל בין האוזניים מתגנב לו זמזום
קולות העבר, חרדות הקיום
ודקירה מפתיעה ותחושות של טשטוש
הנה שוב זה קרה, הוא עקץ, היאוש.

אינטרוספקטיבי
ונהיה בעינינו רובין הודים של רגש
מזינים את כל מי שרעב.
אבל מה שמוקרן כאן בפועל, בעצם
פורנוגרפיה של הלב.

ייסורים
ואיך תרגיש כששוב תצלול
ראשך ישר על אספלט
האם תיפול מרה שחורה
ממרום פסגת הפחד

כאב
לא נם ולא ישן
למרות שאין כבר צורך
אינו מביט לשביל
הנפקח לו כבר לאורך

כאב
והייתי בידייך, כלי שרת, אמצעי
להעז ולזעוק את שאת תימנעי
וככה נשלחתי בגפי אלי קרב
לחבק את פחדייך, בן יתום מהוריו

כמיהה
מחרון הר סיני ייוולד לו עכבר
וספקות יחלפו כמו סופה במדבר
וקולי שנבלע לו, וכבדות הלשון
יהיו סוד כוחי , כשערות לשמשון

אלגוריה
יש משהו נפלא
בייאוש, בנפילה
איך כל שהייתי מתפוגג ונבלע

אינטרוספקטיבי
יש דבר מה נפלא
בייאוש, בנפילה
איך כל שהייתי מתפוגג ונבלע




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
"אתה יכול לדחוף
כספומט לחריץ של
התחת."



רן מייעץ
לסטימפי איך
להעסיק את עצמו
עד התוכנית הבאה


תרומה לבמה





יוצר מס' 92964. בבמה מאז 10/5/17 11:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנדב וולדנברג
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה