|
מורח הכל סביבי, נושף לכל עבר
|
אין זהו מעשה אלים, רק רוצה אני להזכירך את טעמו של הדם, מהו.
אולי תיזכר מה טעמו כובש.
|
השפתיים הפעורות רומזות אף הן.
|
מזרים להם דם דרך הנימים שבקצות אצבעותיי
יוצר חיבורים חדשים.
|
אני שומע עדיין בחקי את אותו קצב מרוחק שכאילו בוקע מתוכי.
אלמלא הייתי מבצע את החלטתי, הקצב היה מרטיט את עצמותי יום
וליל.
|
עת להביט דרך החלון שעות, בעיניים חולמניות
|
הוא רב עם מכריו לעיתים קרובות.
כעת הוא למטה ולא נעים לו.
|
|
|
היי את! תראי,
מצאתי פה דף
נייר. היי תראי
מה כתוב פה!
כתוב פה שאנחנו
נועדנו אחד
לשני! איזה
צירוף מיקרים?
הכתב שלי? מה
פתאום?!
האשדודי הזועם
מנסה להתחיל עם
זאת שאהבה את
התלאביבי |
|
