|
"He who makes a beast of himself
gets rid of the pain of being a man"
ספרו "הבן אדם שאמר שלוש מילים" יצא בהוצאת תמוז
ב-2006.
עדות מפי עכברוש החי במטבח של מוצב "טרמית", ביום פיצוץ הנגמ"ש
|
פעם עוד היה משאיר קצת כתוב ביומנו האישי, אבל ללא חתימתו של
אדון מארק, מרגיש הוא ריקני ועצוב, משהו לא שלם כשאין חתימה
שלו, כאילו אינו קיים בלעדיה.
|
כל היום ניסיתי להתחמק מהרוצחים האכזריים האלה, הם הרגו את
החברים שלי, את המשפחה שלי, אפילו את אשתי...
|
בין אם היא כלבה או בין אם היא בחורה,
אין הבדל.
|
"אם אשכח אותך לאה, שמי לא ישראל..."
|
איבדנו ארץ נהדרת,
אמא שלי חיפשה אותה כל היום, גם אבא שלי,
אבל לא מצאנו אותה בשום מקום.
|
ביום השואה עשיתי ביד. היום הכי עצוב בשנה ואני עושה ביד.
|
החלון של חברה שלי לא נפתח. שעות במוסך, שעות של תיקונים והוא
פשוט לא מוכן לעבוד. החלון שלי לעומת זאת, נפתח חלקית, עושה
טובה כשהוא נפתח
|
בעשרים ואחת לדצמבר אלפיים ושתים עשרה מאיה החליטה לעשות מעשה.
|
לני מחזיק אותה ברגליים, קרל בידיים, פרנק מסתכל מהצד.
|
נכנסתי לחנות,
"סבא שלי צריך גרביים, יש לכם במקרה?"
המוכר הסתכל עליי בתדהמה,
"אבל אני צריך גרביים בלי עקבים"
|
שני ילדים נוסעים באופניים ברחוב הומה אדם; האחד נוסע באופני
הבי אם אקס שהוריו העשירים קנו לו, השני נוסע באופניים ישנות
שהוא גנב מילד עשיר אחד בשכונה; אופניים נוחות חבל על הזמן,
אבל על הזין שלו, הוא יודע שתמיד האבא של ההוא יוכל להשיג לו
אופניים חדשות
|
פעם פגשתי בנאדם שאמר לי שלוש מילים.
הוא פשוט אמר שלוש מילים ואז הלך. זה לא היה מאותם בני אדם
שבאים ומתחברים אליך ואומרים שלוש מילים ואז ממשיכים להגיד עוד
כמה מילים, זה היה אדם ממש מיוחד, הוא פשוט אמר שלוש מילים ואז
הסתלק
|
אני מרגישה שמשהו קורה שם בחוץ ואני לא יכולה להשתתף בו בגלל
שהגעתי לגיל האסור.
הבעיה בגיל האסור היא שעד גיל 18 כולם מפנקים אותך, ומגיל 70
ומעלה כולם מתחילים להתרחק, הם לקחו ממני מה שהם היו צריכים
ועכשיו הם הלכו.
|
הוא היה מזמין נשים אליו הביתה או שבכלל היה יוצא איתן, ולא
משנה מה, הוא תכנן את זה כך שהן יהיו חייבות לאכול הרבה
בפגישה, כך שבסוף הפגישה הן ילכו לשירותים. כשהן היו גומרות עם
השירותים, הוא היה נכנס אחריהן, מריח את הריח הנוראי, וכל היצר
המיני שלו דוכא
|
קמתי שעה לפני שהתעוררת והלכתי לישון שעה אחרי שנרדמת. כל בוקר
הייתי רץ לבוס הגדול שיסדר לי הזדמנות להגיע אלייך בתור משהו,
מישהו או מישהי, ואציל אותך כל פעם מסכנה אחרת האורבת בפתח.
|
למסיבת יום ההולדת האחרונה שלי התכוננתי היטב. אמרו לי שכולם
יהיו שם, גם אלה שאני לא מכיר. שמתי "פיקסיז" במערכת, הדלקתי
עוד קטורת וסיימתי את הארוחה מהצלחת.
|
דני סגר את הטלוויזיה, הדליק את האורות והתחיל לכבות את הנרות.
נורית לקחה בינתיים את הגיטרה. כשהגיע לנר הרביעי שמע מאחוריו
את נורית מנגנת שיר על אהבה ושלום, תיקווה ותפילה. דני עצר את
עצמו.
|
הנה עובדה- הוא פה, כתוב שחור על גבי לבן, מנסה להצליח בזכות
עצמו, בלי שום קרדיט לשום סופר, אלא פשוט הוא עצמו מבושל ישר
מהתנור
|
לאחר שנים מספר, הילד נפטר,
והעץ היה עצוב...
|
פעם, בזמנים בהם היו העצים מהלכים, היו הלביאות שומרות על
גוריהן קרוב יותר, ובדאגה יתרה.
|
3 הרוגים, 33 נפגעים, וחוליה של 5 מחבלים שפתחו בירי 4 דקות
אחרי 19:00 בערב.
עכשיו 3 בבוקר, יש שידור חוזר של "חופשיות על הבר" ב-yes.
|
אחרי שהם הלכו ישבתי רגע עם עצמי בחדר. מאותו רגע והלאה כל
החלטה שעשיתי לא ממש נבעה ממני, וקשה להסביר זאת.
|
אני כל כך אוהב את החורף...
הכי אני אוהב חורף ממש חורפי, במיוחד אחרי שנה שלמה של בצורת!
|
חלמתי שאביתר בנאי מת.
זה נראה משפט שיש בו הרבה מסר אבל לא, באמת חלמתי שהוא מת.
|
זה סיפור על חתול ועל ילדה, ועל כל מה שביניהם.
|
סבתא ניגשת לדלת ופותחת אותה, היא רואה שני זאבים מאוד גדולים
עם תיקי עסקים ועניבות. הם מברכים אותה לשלום, ומודיעים לה שהם
יצטרכו להתחיל לעקל את ביתה עוד השבוע.
|
פעם, לפני הרבה מאוד עידנים, היו החילזונות בקונכיות
מתגוררים.
זהו מידע ידוע ומוכר כבר שנים, אך לא זו בלבד- בתיהם היו
סגורים!
גם את ראשיהם לא היו מוציאים, אף לא לרגע אחד, שלא לדבר על
ימים!
עד אותו יום, שבו קרה מקרה מוזר, עליו סיפור זה מסופר
|
שלוש שריקות, המשחק הסתיים, אמא יוצאת לספסל בחוץ, יושבת ליד
איתמר, לוקחת אותו על ברכיה - "שתית מתוק שלי?"
איתמר: "כן, וגם עשיתי חימום, וגם מתיחות, וגם... וגם, וגם...
וזהו..." אמר בהתלהבות, כבן שלא ראה את אימו שבוע
|
מיליוני חלקיקים קטנים העוטפים נקודה על מסך בגודל 14 אינץ',
אותם חלקיקי הגיון צרוף שעוטפים נקודה במרחב החיים בכל זמן
נתון, ואולי הנקודה הזאת היא בעצם אלקטרונית?
|
מכירים את זה שאתם נכנסים לערוץ במירק ואיך שאתם נכנסים נכנסת
אליכם משהי עם ניק מגרה שדורש שתתחילו איתה, אבל אז אתם מגלים
שהיא איזה רובוט שרוצה להזמין אתכם לערוץ אחר?
|
החיים הותירו אותי חסר כל אפשרות פוטנציאלית, מצד אחד הם אמרו
לי: "אתה יכול להיות כל דבר שרק תירצה" ומצד שני הם לא הפסיקו
להזכיר לי ש"כל דבר שרק ארצה" נעשה כבר ע"י בנאדם אחר.
|
יש מקום אליו היינו הולכים כשהיינו צעירים.
|
מרפי אחז את ראשו בשתי ידיו וקילל את כל העולם,
הוא לא ידע שזמנים יבואו וכל העולם יקלל אותו...
|
רן התעורר בבוקר וישר מישש באצבעותיו אחר קופסת הסיגריות.
כשמצא בדק וראה שנשארה סיגריה בודדת אחת בתוך הקופסא.
|
כשהנין שלי הגיע שתקתי. פשוט בגלל שהוא דיבר אליי בשפה שכבר
שכחתי.
|
אז מאיפה להתחיל ענבי?
מיזה שאני מצטער על זה שאנחנו לא בקשר כבר 3 שנים? לא, זה יהיה
נדוש מדי, כולם מצטערים על דברים כאלה בסוף... אולי אתחיל
דווקא מהדברים שעיצבנו אותי בך, אני יודע שאם הייתי שופך פה
בהספד הזה רק מחמאות היית מתעצבן עליי ממש, לא אהבת אנשים ח
|
"אני וחברה שלי בדיוק משחקות באמת או חובה, וחשבנו לצרף אותך
למשחק..." אמרה ענת לברמן וקרצה לאורית... "הגענו לתור שלך...
אמת שאתה חושב שאני מאוד יפה?"
|
מאז אני לא מדבר איתו, אני ומלאך המוות בסכסוך, הוא לא אוהב
אותי, כי אני לא מאמין כמו הנהגת, ואני לא מניח תפילין כמוהו,
ואני לא אוהב אותו בגלל שהוא החליט להעניש אותי על זה שאני לא
מאמין והוא לא ייקח ממני את החיים עד גיל 30, אם בכלל הוא ייקח
ממני.
|
כשהאבן נודדת מהכליה אל מחוצה לה זה מרטיט את כל העצבים
|
לא להיות קיים יותר זוהי פעולה מסובכת ומורכבת המצריכה עזרים
שונים ובעיקר המון כוחות נפשיים, אבל לו היה את הכל, כל מה
שצריך, אפילו מטען פילוסופי שלם ותיאוריות מפה ועד הודעה חדשה
|
חשבתי לעצמי בראש שאם אין לי משהי שאני ממש אוהב אז בשביל מי
אני יקטוף את אותו פרח לב הזהב?
המשכתי ללכת לכיוון אוהל הסגל, בדרך מצאתי קוץ, קטפתי אותו,
נתתי אותו לאחד החיילים שאני הכי אוהב, אמרתי לעצמי לעזאזל עם
הכל...
|
ככה זה, שבוע שחור - שבוע לבן, היא מתקשרת להגיד לך שנמאס לה,
היא לא יכולה יותר איתך, היא אוהבת אותך בתור ידיד ולא יותר
מזה, ואתה נכנס לדיכאון של החיים שלך, יום אחרי אתה חונה לחמש
דקות בכחול לבן ומקבל קנס...
|
הכלב שלי הקיא היום.
אפשר היה לחשוב שהוא אכל משהו מקולקל, אפשר היה לחשוב שהוא
חולה. תמיד אמרו לי שלכלבים חולים יש אף יבש...
|
הכירו את אדי,
אדי הוא בחור ממוצע בשנות העשרים לחייו,
הוא חי בבית עני, והוא עובד קשה בשביל להביא לחם לביתו.
|
שקד וקציר היו ההפך המוחלט- האחד רציני וחכם, והשני לא מציאותי
ומטומטם.
|
זה קרה בתשעה באב, אני הייתי בצבא באמצע אימונים בעוד שחלק
מהמחלקה באמצע צום שאמור לבטא אבל מסוים על העבר. באותו יום
יצאנו הביתה בארבע אחרי הצהריים, זה היה יום קשה וחם, והרגשתי
תחושה רעה בבטן, מאותן התחושות שלא מביאות לך חשק לאכול במשך
כל היום.
|
הגיעה החבילה. הוא רץ בהתרגשות ופתח אותה, בפנים היו כמה
חוברות הסברה, וניילון עם כדורי אוויר קטנים שאפשר לפוצץ
להנאה, שעטף קופסא קטנה שעליה רשום- "תכלית" בצבע ורוד ובכתב
גדול
|
השלישית, הרביעית והחמישית כבר באות בזרימה, ואז אין כבר
שליטה.
זה מתחיל במלחמה ונגמר בכניעה.
|
הכוכבים, היו הראשונים שלהגיד משהו רצו,
אך ישר החושך אותם השתיק-
במזימה אפילה, כך טען, אסור לדבר יותר מדי,
את הבוקר יש להשמיד או שחבל על הזמן!
|
לקחתי קנקן.
ניסיתי להכיל בו את הכל,
מים נכנסו, לכלוך ובוץ ואף כדור קטן.
אך את הכל לא הצלחתי לדחוס בתוכו.
|
מעשה בכיסא
כיסא מעץ
עץ מהסוג הישן
הכיסא הזה היה כיסא מיוחד
אין הרבה כיסאות כאלה כיום
כיום יש רק חרא של כיסאות
|
שלומית בונה סוכה
הסוכה התפרקה
ועכשיו שלומית בונה חומה
|
דמיינתי שאני נמצא בהודו, מרחיב את התודעה שלי בעזרת כל מיני
צמחים, פוגש באישה ישראלית שהגיעה להודו מאותה סיבה, להתפרק
וכל השאר.
|
נמען יקר,
כבר שנים מספר אני כותב לך, מספר לך הכל על עצמי, החששות,
הפחדים, האירועים, המחשבות, רגעי האושר והעצב,
|
הכנרת התמלאה.
אלפים על גבי אלפים הגיעו לראות את הכוכב החדש שנולד. פקק מכפר
תבור ועד יבנאל השתרך לו באטיות.
|
כשהייתי קטן אמא לקחה אותי לסופר מרקט הכי גדול בצפון, הדבר
העיקרי שחשבתי עליו כל הזמן הזה היא עגלת הקניות שבה אוכל לשבת
ואמא תסיע אותי.
|
אני חולה, כבר הרבה זמן אני חולה.
לא מחלה קשה, מחלה על אש נמוכה, מחלה שרק מציקה לך כל החיים
ואי אפשר לעשות איתה כלום, וגם אם תעשה כנראה שרק תחמיר את
המצב.
|
זהו סתם סיפור, כשאין מה להגיד והאוצר המילים נגמר, הראש מרוקן
ממחשבות ועוד יום עובר בצורה שגרתית, לא משהו מיוחד.
סתם סיפור.
|
"אז שאלת אם השולחן שלך יהיה רטוב כשתשפיך עליו? סביר להניח
שכן, אבל זאת לא הבעיה הרצינית שתוכל להיתקל בה בחיים,
כי אחרי ששני המשפחות מפורקות מגדלי התאומים קרסו וגם הבורסה
ואתה חי עם אמא שלך שנהפכה למשוגעת...
|
She, she said I'm not the man I used to be
she said I'm not the man I used to be
She scared of what I am
I know...
|
"I've got news everyone / feelings undone
Is the right way to learn"
|
Can you see it in my eyes?
|
השקיעה התחלפה בזריחה ושלמה פותח את עיניו לרווחה
מסתכל על השמש מסתכלת עליו והוא כבר מוכן לצלילה
|
כולם בשביל אחד אחד בשביל כולם
כולם אומרים זאת לעצמם
אולי הייתי עם עצמי יותר מדי
אני לא חושב שזה כדאי
|
"נורית...
שלא הספקתי לקטוף.
את מזכירה לי את פעם"
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
