|
גן-החיות של ברנבוים" היה כתוב על שלט חום של מע"צ, שהיה
מקושקש כולו בגרפיטי של ילדים.
"או!, הנה זה פה!" הוא אומר והתכוון בכך להעיר את הילדה,
"הגענו?!" היא שאלה אותו בישנוניות, פוקחת תוך כדי את עיניה.
|
כדי להפסיק לחשוב עליה ולהתקדם הלאה, החלטתי.
לקחתי כמה זרעים ממנה ושתלתי בגינה, במקום שאנשים לא רואים.
וגידלתי לאט לאט בשקט בשקט.
ויום אחד כשראיתי שהיא כבר ממש גדולה, קטפתי אותה, ייבשתי
אותה, ואחרי כמה ימים גלגלתי אותה לסיגריה הכי טובה שהייתה לי.
|
חיים יותר מהמתים ומתים יותר מהחיים היינו.
לבנים מהקרח שבדמנו.
לא שמענו לזעקות כאב ולתחנונים.
הרגנו את מי שיש להרוג, וריפאנו את מי שיש לרפא
|
הפיל הלבן חושב שהדבר הכי חשוב בשביל פילים קטנים כמונו זה
לדעת לעוף.
|
אדמה יבשה
שצבאות אדירים דורכים עליה
ושדים מוטטים בלילות
|
על גדות
נהר חלב ודבש
משתוקק אלייך
|
דרך הקרקע
מובל בזרמי עפר ורוח
אל תוך ליבי הסרוח
|
מנופחות ברוח
שהן נישאות על גבה
ריקות עמוק בפנים
עטופות במגן של שטיפת כלים
|
הוא לא שמעה לה
רק בשביל עצמו
בשביל ההרגשה הנפלאה שלו
|
מתרחק אז מבני מינו השניים
אלה שהולכים בקור ובחשכה
הם חבריו האמיתיים
|
נוקשות המערבי
היחידי
שנשאר מכל מעיינותיך
|
אך מדי פעם מוציאה היא את מחול האדמה
אש וגופרית ורוח שחור
|
בצד השני, בחלון השני, היו רוחות רפאים של מכוניות, כמו ענני
דלק קטנים בתוך ראשי, אבל כשהיה חשוך לגמרי, והאורות המכנים לא
האירו את הכביש, עדיין יכולת לראות אותם, גם אחרי שעברו לחלון
השני ראיתי אותם, במלואם, עם הפנסים הגדולים וענני הדלק
שהשאירו אחריהם.
|
ספרות השירותים...
נכתבת ישר מהלב... ובדרך כלל גם אמיתית.
|
|
|
סוף סוף אני
יודעת עם מי
צריך להכנס
למיטה כדי לקבל
סלוגן פה!
(נוקי מתקדמת
בחיים) |
|
