|
 sucar
ביושבי ברכבת ברגע זה ממש, נזכרתי בחווית "המונית והמחושש".
לפני שבועיים עולה בבוגרשוב על מונית. בדרך ל"זירה", עוד ערב
של רוסים.
מחייך אל הנהג, מתווכחים על המחיר. מתרווח בכסא, חולפים על פני
העיר.
|
במרפסת ביתך מעל קן נמלים, משקיף מלמעלה, ללקט את מזונם הם
באים.
התנועה אינה פוסקת, היא הולכת ומצטופפת. כמו עדר מתנהגים,
להמון נמשכים.
|
מחייך לעולם, עושה את זה בשבילכם,
תסתכלו, תחשבו, נהנה מהזמן איתכם.
בינתיים בפנים הכל ריק שממה,
אפילו הג'וקים עזבו ת'שכונה.
|
ראפרים סתומים, דפקו לכם ת'חיים,
משחקים אותה כאלה מסכנים.
במקום להגיד לילד:" חייך הם שלך",
אתה שר בטלביזיה שכולם מזיינים אותך.
|
נקודות אור מעטות שבאות והולכות, מאירות ודועכות.
החיים הפכו גלים וההתמכרות גדלה: סמים, דיכאונות, סיגריות. הכל
גורם בחילה.
|
-למה לא חשבת?
אין לי תשובה ברורה לשאלה. העצלות חתרה מלמטה- הדרך הקלה.
-הדרך הקלה?
כן, זו שפעמים בחרתי, מושג "ורוד" לבריחה, מקרים מולם לא
ניצבתי
|
|
"גרישה ואדים
יחמורוביץ',
הוצאת ספר חדש.
מי אתה חושב
שיקרא אותו?"
(ג'ונסון בראיון
עם גרישה ואדים
יחמורוביץ') |
|