[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נדב חזז
 the

אל היצירות בבמה האהובות על נדב חזזאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נדב חזז
נולד בשנת 1985, בעיר שכוחת מרפא... את נעוריו העביר
בדילוגים מאבן לאבן בישוב גלילי חסר
אוטובוסים...מחלת היצירה התחילה אצלו (וכנראה שלא
הסתיימה) דווקא בתחום המוסיקלי בגיל 6... התחיל
לכתוב בגיל צעיר בעקבות גילויים עצמיים כאלה ואחרים,
אך החליט לזנוח זאת מהר מאוד...
חזר לכתוב לאחר משבר (דיכאון... מה יותר טוב מזה?)

כיום חי במילווקי ויסקונסין בארה"ב- חי ביום
ומוסיקאי בלילה... יום יבוא ואחזור לארץ המובטחת?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בחוץ יורד גשם, כמו כל יום בשלושת החודשים האחרונים.
הכל אפור וסגרירי, אין קרן שמש אחת שמבצבצת מבעד לשכבה העבה של
העננים.
"מתי תחזור השמש?" הוא שואל את עצמו, ואף מצפה לתשובה, אך
כנראה שרק השמש יודעת מתי היא תחזור...
כבר 90 יום שהוא מחכה, סופר את הימים.

כשעלינו למעלה, לחדרה, אחרי המקלחת והכל - היא חיבקה אותי
חיבוק חם כזה. כמובן שחיבקתי חזרה. לא יודע למה, זה אינסטינקט
האדם. כשמחבקים, תחבק חזרה. היא אמרה "מותר לשאול אותך שאלה?"
עניתי שכן, אחרי הכל היא יודעת מה עשיתי ואני עושה בשירות.

היפרדות
כנראה שאהבה יודעת משהו אמר האב...
אך עד שאהבה לא תלמד לדבר כמו שצריך
איש לא ידע...


לרשימת יצירות השירה החדשות
White is anger, pink is where the love comes back
Green is sickness, it depends
Who you ask, and where you're at

Monday morning. You look outside,
it seems to be a foggy disaster
Same old song, in the radio,

אהבה
לפעמים לוקחים אוויר כמובן מאליו
כי... כשאתה נושם כל כך הרבה זמן
אז... בעצם למה לא?
יום אחד הוא נגמר... קצת לפני הסוף... ואז אתה מצטער

אהבה
רק איתך אני רוצה לבלות את החיים
רק איתך אני שלם
אני אוהב אותך
והרבה הרבה מעבר

אהבה
להמשיך לחיות ולחייך
סוף סוף למצוא חיים חדשים
לראות את האור בקצה הבור

הכל נגמר בסימן שאלה...
האם תגיע התשובה?

הוא רוצה קצת לבד
הוא רוצה קצת לשתוק
הוא רוצה אותך
את המלאך שלו

כמה נחמד להיות תינוק...
כשרע לי, בלי להתבייש להתחיל לבכות,
כשאתה תינוק, אז אתה חמוד כשאתה שמן,
כשאתה תינוק, אז זה מתוק שבפה אין שיניים, אלא שן...

אהבה
אולי היא מהאנשים ההם...
שאינם יודעים שאהבה מניעה את העולם
שגם כשיש קצת שחור בתוך הורוד הזה
עדיין יש ורוד... וורוד זה הכי חשוב...

אהבה
קורא סתם עוד מכתב שלך, רוצה את האמת
רוצה שלא תסבירי מה לקחת איך לתת
רוצה שתחשבי עליי, רוצה שתקנאי

פגשתי את המוות... הוא היה בחלום
שאלתי אותו מה הוא עושה כאן, הוא ענה רק "שלום"
"באת לפגוש אותי?" שאלתי
הוא ענה לי שכן
"ביקשת אז הגעתי, אל תהיה מעצבן"

יושב עם עצמי, מחפש את הדרך
לנצח את הפחד, שמגיע עכשיו
מחפש את היופי, את הלבן בעיניים
שמגיע מבעד לעשרות עננים.

הלב הוא מרכזו של האדם,
האהבה היא מרכז החיים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הספד
עברו כבר 6 שנים... ואני פה... מסתכל עלייך ותוהה מה קורה איתך
עכשיו... אם טוב לך, אם את חושבת עליי לפעמים... דיברנו הרבה
בשנה האחרונה... אבל זה אף פעם לא יהיה אותו דבר... החיוך כבר
נמחק... והשתננו נורא...

הרהור
כשאלוהים חילק את החוכמה..
הוא קצת הסתבך עם בני האדם...
הוא נתן להם את הנטל ההוא...להתאהב...
חיות אוהבות... אבל לא מתאהבות...
אנחנו... לנו אין ברירה... לכולנו זה קורה...

כשהיא טובה
זה כמו שירה של מלאכים
כאילו היא ידעה בדיוק מה אתה צריך




קונדום שחור זה
כמו מסיכת
אב"כ.

אתה לא בטוח אם
אתה נחנק, אתה
נראה כמו חייזר,
ויש לזה ריח
שאולי כבר עדיף
להידבק ממשהו.


קומיצה, חוקר
לאטקס.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31118. בבמה מאז 8/2/04 13:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנדב חזז
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה