|
כתב פעם בבמה
"דן המלשן", קרא לי במה שהסתמן ככינוי הנצחי שלי, "היית חייב
לספר עליי למנהלת, הא?" הוא זרק סוף של סיגריה על המדרכה, "יא
חרא! לא יכולת פשוט לסתום ת'פה?"
|
גם אני
קראתי
את הספר
שלך.
|
בבית שלנו יש שתי טלוויזיות
אצל אבא יש אחת
בבית של אבא יש מקלחת
ולנו יש אמבט
|
כרטיס בודד
רק בשבילי
אני א' אותך
עדיין
אבל אני לא ס'
שאת מתלוננת
על השירות
|
אני חולה מאד
וזה זמן טוב
לכתוב שירה
זה מה שעושים
כשרע
שירה
|
קשה להיות פיל
שעובד בקרקס
בפנים כאבים ובחוץ מנומס
|
אתה לוקח את האוטו יוצא לסיבוב אחרון מהיר במיוחד בכביש ליד
הבית, בתקווה להרגיש כמו פעם. מומנטו מורי, סופרמן.
|
כשארזה את המזוודות צחק כי נזכר בטיולים שהיו עושים. הם טיילו
המון, כל שבוע כמעט, אולי כדי להסיח דעתם מעצמם.
|
החכה שוב נזרקת למים
ואיתה תקוות רחוקות
החכה מחכה ולכן שמה חכה
זה סימן שצריך לחכות
|
לפעמים אני רואה אותך
קונה בשוק הכרמל
|
יש לה משהו בין השיניים
זה לא מפריע לי להתנשק
אך כשאני עורך שולחן לשניים
לאכול לא מתחשק
|
|
|
ב-13 לדצמבר
נסעת בקו 51
לכיוון ת"א,
לבשת סוודר ירוק
עבה
ומכנסיים
כחולים
הרכבת משקפיים
עבים עם מסגרת
חומה, יצאה לך
קצת נזלת מהאף
וניגבת אותה
בממחטה.
מעוניין להכירך
(אני הבחור עם
השלייקס
המשובצים שחיטט
באף)
צרי קשר במדור
זה. |
|
