|
נדב חדש בשכונה
נדב עוד לא חשב מה לכתוב על עצמו
נדב יחכה קצת עד שיהיה לו רעיון למשהו ממש מפוצץ
אבל לא כמו פיגוע
לו הייתם קוראים רק דבר אחד, הוא בטח היה ממליץ
שתקראו את "כמיהה"
הם מסכנים, האוטובוסים. לא מספיק שהם מתפוצצים, עכשיו גם כולם
מתרחקים מהם.
|
כעבור שבועיים מצאתי את הפרצה - כתבת-שער על מבצע סודי בהחלט
של הסוכנות היהודית להעלאת שבט אסקימוסים שאוכלים מצות בפסח.
אותו לילה הלכתי לישון בעודי משנן איך אומרים "תעביר עוד
קניידלעך" באסקימוסית.
|
"ומה עוד?", שאלתי אותו כשהביא אקווריום גדול ומלא בדגים ועמד
לשפוך פנימה את תכנו.
"פיראנות!" הוא ענה.
"לי הם נראים יותר כמו קרפיון", אמרתי.
מר און פריד הצמיד את פניו לזכוכית והתבונן עמוקות בדגיגים.
"עבד עלי, המניאק!"
|
ניחוח הטחב נטמע מזמן בריח הפיח ואבק השריפה, ובגדים עשנים,
ובשר חרוך.
|
תגידו, לא נמאס לכם כבר מכל הפרסומות האלה בכל מקום? "איתך
לאורך כל הדרך", "קנה בשמים ב-200 שקל וקבל מאבטח ליומיים
ניסיון חינם" (הם עוד יפשטו את הרגל בגלל המבצע הזה), או
הפרסומת ברדיו של הילד המעצבן הזה ששר "תעשה מנוי כי בלעדינו
תמות"...
|
נהייתי גם חלוש מידי מכדי לנצח את 'שמונה', העכביש מהפינה, שזה
מכבר נהייה לחברי היחיד עלי אדמות.
|
-"ואתה לבד לבד?"
-"כן, זה פחד אמיתי,
כמה טוב שיש אותך!"
-"כמה טוב שיש אותי!"
|
ואם כבר משהו שקורה במטוס, אז זה לא מסוג הדברים שדמיינת, או
שחששת מפניהם. חשבת על תקלה, אולי תאונה, מי יודע. אבל לא משהו
כזה...
|
לרוב הם אלה שבאים אלי עם הסיפורים, ואני, כמו מעשן פאסיבי,
סופח אלי את כל צרותיהם. הלילה רק חיכיתי שיבוא מישהו ויצית
לידי סיגריה.
|
"אני מייד מביא לו את זה!" עניתי, ושרבטתי בחופזה את הידיעה
אודות מה ש"באמת" אירע אותו לילה.
|
תחושותיו החלו להתגבש למסקנות של ממש לאחר ששם לב לנטייתו
הבלתי מוסברת להמשיך ולחפש עבודה בדוכני הפיצוחים שבשוק,
ולנטייתם של בעלי הדוכנים לפטר אותו לאחר מספר דקות, אחרי
שהעביר את רוב הסחורה מהדוכן אל תוך קיבתו.
|
לפתע לא היה כלום. כלום, מלבדו.
|
Like a shadow,
Killed by light
Disappeared, you,
Out of sight
|
"אמברוזיה", היא אמרה לי,
"שתה אותי"
אז שתיתי
הו, כמה ששטיתי
|
צמרות מוריקות, עת נעות במחול
בניצוח הרוח, כאמן עם מכחול
|
במו ידיי
במגע אצבעותיי
הבאתי זאת עליי
|
בעולם של לבן ושחור
סובבים ראשינו סחור סחור
|
היום קניתי בחנות
זרעים פזורים של פורענות
לא הלצה ולא טעות -
שקיק זרעים של פורענות
|
מתי אשובה אל גני,
אשר אבד מן העולם
|
לטפטף במשורה
חלקים מעולמי
לתופף על הגגות
עם גשם של עצמי
|
אז אתהה לי, מי מהם אף
שם ליבו אל העניין,
ששפתיי מעט תפוחות הן
ושיניי - אדום-לבן
|
בזמן האחרון
יש פתאום
לא מעט סיבות לכתוב
|
כביום היוולדי, בלבוש תאווה
אזנק לעברו של חלון ראווה
|
אטול קורה מבין עיניי
ועוד אחת,
ועוד
אקשור בחוט מחשבותיי
הדק עד
למאוד
|
תחת אור מוכה ירח
נפגשות שתי נשמות
או רק אחת, שמתאחדת
וסוגרת תהומות
|
ואולי
עדיף שלא לדעת
כי אם אינה
איני גם כן
|
קצת קשה לאחוז בעט ובעיפרון בו זמנית. בייחוד אם שניהם כותבים
בשפות עם כוונים מנוגדים. מתישהו הידים מתחילות להימתח,
ולהימתח, עד שכבר מתחיל להיות כואב. ואז חייבים להרפות, לפחות
מאחד.
|
לא! לא אתן לכם העונג ליטול את חיי!
|
מוטל לצד הכביש המהיר, מתבוסס בדמו. את נשימתו האחרונה לקח
כבר. לו ידע שתהיה האחרונה, בוודאי היה משקיע בה מעט יותר מסתם
נשימה של שגרה
|
עצה - לעולם אל תכניס עצמך למצב שבו אתה אומר:
|
עננים משתקפים על המים
חלומות משתקפים בשמיים
|
פנים אל מול פנים
תנומה באמצע החיים
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בקרוב בערוץ
ה"מדע בדיוני":
דודו מספר
לגולו-
The Next
Generation |
|
