[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נחמן גלבך

אל היצירות בבמה האהובות על נחמן גלבךאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את נחמן גלבך
נולד בשנת 1990, חרדי (לא קלאסי אבל עדיין) מנהל
סופרמרקט וכותב כתחביב. אני ממליץ על הסיפור שלי חור
שחור




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
איש מת הולך ברחוב הוא מודע לזה שהוא מייצג אבסורד וכך גם
האנשים ברחוב, ילד קטן מושך לאמא בחצאית ומצביע "תראי איש מת
הולך ברחוב" והיא בטלפון "לא יפה להצביע על אנשים" ממלמלת לו.
איש מת לא יודע מה לעשות עם עצמו הוא מבין שהמצב לא יכול
להמשיך ככה

מוסר השכל
את ההמשך כבר לא הצלחתי לשמוע, הייתי כבר רחוק, הוא המשיך
לצעוק ולצעוק, איך אבא אמר לי פעם? "רק כאלו לא מושלמים
צועקים".

סוריאליזם
כשהגענו הביתה הכרתי אותו להורים "תכירו זה רוקי..." הם לא ראו
כלום אבל הבינו, זה חבר דמיוני אחרי הכל "...ואנחנו הולכים
להתחתן"
"מה??" הזדעק רוקי "על זה לא סיפרת לי!"
"אתה מעדיף לחזור לתא?" סיננתי מתחת לשפה
שניהם פתחו עלי עיני עגל ואז אמא לחשה לאבא "היא

משל
בסוף נכנעתי ונכנסתי למלך השווארמה, לא היה לי בכלל תאבון
לאכול, ביקשתי מהמוכר לקנות רק חתיכה קטנה והוא לא הבין,
"מה זאת אומרת חתיכה קטנה"? הוא שאל,
הרמתי את החולצה והצבעתי על החור, "כזה גודל", אמרתי לו

פנטזיה
קשה לתאר כמה היה קשה לקבוע את הפגישה הזאת וכמה מוזרה היא
נראתה, אני לבוש בג'ינס וטישרט מקושקשת וגנדלף, בדיוק כמו
שגנדלף צריך להראות, גלימה אפורה, כובע מחודד, זקן ארוך ומקל
עץ מסוקס ביד, ככה בבקתה באמצע היער יושבים האחד מול השני
לפגישת עסקים.

ג'ננה
כבר חמישה חודשים שאף אחד לא זכה בלוטו.
קיקי אומר, שזה בגלל שנגמר המזל, לקיקי יש תאוריה שיש תקציב
שנתי של מזל וכשהוא מתחיל להיגמר, הראשונים שנפגעים הם המהמרים
בלוטו

חלום
בפעם האחרונה שהם באו כבר לא היה לנו שום דבר אז נתנו להם את
אבא,
למחרת אמא תפסה את הרגלים ונעלמה, היא הבינה שבפעם הבאה זו
תהיה היא.

ג'ננה
השארתי את השפיות על המדף מעל האסלה איפה שבדרך כלל יש את
הנייר טואלט ויצאתי בלי להגיד שלום

אימה
אתם בטח שואלים את עצמכם בשביל מה אני מספר לכם לכם את כל זה,
האמת היא שיש לי עוד משהו לספר. עד היום עוד לא דיברתי על זה
עם אף אחד. אתם מכירים את זה שקורה לכם משהו הזוי ואתם מפחדים
לספר את זה אפילו לאנשים הקרובים מחשש שיחשבו שאתם קצת... נו
אתם יודעים . קוקו

סוריאליזם
הכלב נעץ בי מבט ופלט ביבושת "אתה יודע שלפעמים הם גם לא
יוצאים לעולם"
"מזת'ומרת?"
"מה שאתה שומע, יש כאלה שפשוט מסתובבים עם זה כל החיים,

סוריאליזם
באוטובוס כולם הסתכלו עלי, הבנתי אותם, ילדון בן 20 וכריש עם
מזוודה ביד הולכים בצוותא זה לא דבר שרואים בכל יום, אבל לא
היה איכפת לי, נראה אותם מתמודדים עם סיטואציה כזאת.

פוליטי
"נראה לך שהוא ימות"? שאל יצחק במבט ספק מהורהר ספק סתם בוהה
באוויר.
את האמת אני יגיד לכם, פתאום כשחשבתי על זה באמת היה נראה לי
מוזר שפרס ימות פתאום.
"אני לא חושב שהוא ימות" המשיך יצחק, "אני חושב שהוא יחיה לנצח
והשאלה הגדולה היא מה נעשה אתו אחרי שהוא יסיי


לרשימת יצירות השירה החדשות
חלום
והכל יעמוד למשפט
ואין יוצא ואין נמלט
וכלו הקיצין
הדינים
נחתמו

סוריאליזם
צליל חריקה
קול מתפצפץ
מסביב השממה
ואי שם עומד עץ

עצב
אנשים במיוחד צהלו ושמחו, באותו יום אומלל ועגום
רקדו ברחובות וניגנו בקרנות, לא ראיתי כזאת מעודי
בעיני זאת ראיתי, לא שמועה זו שמעתי
עת חלל נפער בקירבי

מינימליסטי
אחרי שהתרוקנתי לגמרי,
התיישבתי מול המסך

אינטרוספקטיבי
לכתוב את עצמך לדעת
לזרום דרך עט לנייר
לאבד את הדרך הבייתה
להיות על הדף לדייר

אינטרוספקטיבי
לפעמים כשאני רוצה לכתוב
אני עוצם עיניים
ומחכה

תחושתי
ירדתי לים המלח, לרקום עסקה עם השטן
היה לו הרבה להציע ולי- לא היה דבר.
כביש 90 מתפתל לו, ההרים הרמים
כפתחו של שאול הריחות העזים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
סופני
אני יושב מול המחשב ואוכל חתיכות מגופי ביד אחת סיגריה והשניה
בתוך לועי זה התחיל כתחביב, משהו נסיוני רק כדי לראות איך
ההרגשה והטעם

הומור
אבל כשלילה אחד ישבתי בפאב של דודו
ולידי התיישב סוס שביקש בירה עם קש,
אז כבר לא יכולתי לברוח מזה




תריחו... תריחו
איזה חרא סלוגן
יצא לי

ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה





יוצר מס' 91661. בבמה מאז 30/12/15 14:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנחמן גלבך
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה