|
נחצ'ה הגמל נולד בירושלים הסורית בשנת ארג"ז. תודה!
ועכשיו ברצינות, סיפורים אלו, נכתבים בטכניקת כתיבה
אוטומטית. כתיבה שנכתבת באמצעות אסוסיאציות.
הכותבים, זוג אמנים צעירים מאיזור הרי ירושלים
המבקשים להשאר בעילום שם. קריאה נעימה.
ולסיכום- לנחצ'ה הגמל יש 10 דבשות, כולם להעריץ
אותו!!
אה ו..
סלחפחלפלחסלחפלקקק'חפלק!
וכל המבין יבין...
נ.ב-
הטקסטים נכתבו כסאטירה ואין לקחת את הכתוב בהם
אישית, אלא כאסוציאציות שעלו בראש הכותבים.
כל קשר בין הכתוב למציאות- מקרי בהחלט..!! תודה..!!
ושוב, נחצ'ה הגמל שלנו הגיע למצפה רמון. כשהתחיל לטייל, הוא
הרגיש לפתע לחץ באיזור המרכזי של הגוף הצפון דרומי, והוא החליט
ללכת לחרבן.
כשראה שיש שירותים כימיים הוא אמר: "טוטה! נלך לחרבן!"
נכנס נחצ'ה לשירותים וגילה שהניאגרה שבורה!
|
בכל שנה, בכ"ה בדצמבר יושב לו נחצ'ה הגמל הבדואי במשרדו,
ומחליט באיזה מקום השנה ידלקו נרות החנוכה על ידו. בשנים עברו,
הנרות הודלקו בבית הנשיא באמצע אורגיה סוערת של כל הארנבים,
בבורגראנץ' באמצע הרצאה של ג. יפית, במתבן בשיאה של אקסטזה
|
לפתע הם שמעו לפתן אפרסקים צועק בקול רחב ומהודר:
"מאשה יולין תעשי לי ילד!"
|
יש לי סיכה של סמיילי על דש המקטורן.
ואני ממשיך לגדל יבלות על הבוהן.
|
שכן על מלי ולמה נכתב סיפור זה במתבן?
הרי בקלות יכול להכתב בביתו של אלי אוחנה שאוכל הד אנד שולדרס
למחייתו הקלה. לאחר שאלי אוחנה אכל את כל ההד-אנד פיזדה שהיה
בבית, הלך לו נחצ'ה לאכול דגים.
|
|
|
מילא אני יכול
להבין את אלו
שקוראים את מה
שאני כותב
ומפרסם. אבל
הראש שלי מסתובב
מלחשוב על זה
שמאשר את
הסלוגנים שקורא
כל שטות שטרחתי
להכניס לריבוע
הכתמתם הזה
ואפילו למיין את
זה.
צרצר. |
|
