[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 199737893 199737893
אל היצירות בבמה האהובות על נערת המיםאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נערת המיםאל היוצרים המעריכים את נערת המים
ילידת 83'. לא הרבה מעבר לזה.
ממצאים סופיים: אין לי גומות בגב.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומור
יש לילות כאלה, שבהם אני לא ישנה. כלומר, אני באמת משתדלת, אבל
תמיד ברגעים הקריטיים אני שומעת את התרנגולים מתחילים לקרוא
בחוץ, יוצרים מעין מחרוזת, או בלדה לשעון המעורר, אם תרצו.

זוגיות
אני שוכחת, אני תמיד שוכחת. לא סולחת אף פעם, כי אין בזה צורך
אמיתי. כבר שכחתי.

הכל התחיל כשנולדתי, מן הסתם.

סוריאליזם
"ואם אנחנו כבר בענייני גילוי לב, אמא שלך ביקשה ממני למסור לך
שאת מנושלת רשמית מהצוואה, ושאת לא מוזמנת לסדר. שלום".
טליה עמדה המומה.

אהבה
"קוד אדום, קוד אדום!", כך סמל הארטברייק קורא בבהלה במערכת
הכריזה ,"איטמו חלונות, חבשו מסכות, ואם יש שולחן בסביבה,
התחבאו תחתיו!"
זרם חיילי משמר נזעק להגן על המבצר בגופם.

אורבני
"אני רוצה לשאול על זוגיות. תהיה לי אהבה בקרוב? את יודעת מה,
עזבי אהבה- סקס יהיה? אני גיי בתול בן עשרים, זה נשמע לך
הגיוני?"

דיאלוג
"ואושר, בכל דרכייך אשר תירצי."
"תודה, תודה, אמן".
"ותמצאי חן בעיני כל רואייך".
"סבבה. אז מה ה..."

אצלנו בשכונה יש כבר ארבעה אנשים שנפטרו מסרטן. השכונה שלנו
מסודרת לפי הבתים האלה. מתחילים מהבית של אהרון: חוצים את
הכביש, סופרים חמישה בתים בדיוק והופ, עוד בית של מישהו שמת
מסרטן. ואז חוצים חזרה את הכביש, סופרים חמישה בתים בדיוק,
והופ, עוד בית של מישהו שמת


לרשימת יצירות השירה החדשות
לא התכוונתי לפגוע בך,
זה לא אתה - זו אני.

קצרצר
אהבת אותי בכיתה ח'.
אינפנטיל.

דיאלוג
כל אחד חושב, לא מבין
תוהה
(טוב, אני לא אגנוב לך שיר שלם)

פארודיה
אני שונאת שירים.
השורות הקצרות
משפטים שבלי סיבה
נקטעים

דיאלוג
אני מחלקת את האירועים
לפני המבול, ואחרי המבול.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתם בטח חושבים שכמו בסרטים, כיסה דוק של דמעות את עיניי
הגדולות ומלאות היגון, אבל זה לא מדויק. חוש הראיה עבד מצוין,
ורק עכשיו אני מרגישה ששילוב של שמש ישראלית, עדשות מגע ומלח
מזוקק הוא קצת לא נעים.

יומן
שבת בערב. פיסקאות, שמתחילות ככה, יתארו זירת התרחשות סוערת,
או לחילופין, אדם בודד ופתאטי. הערב, חברים, האדם הפאתטי הוא
אני.

על הדשא בקמפוס, במצב רוח מדעי-משהו.
הבה נאמת תיאוריה חדשה. למה לא, בעצם, יש אנשים שמתפרנסים מזה.
יש אנשים שמקבלים על זה נובל.

ומעל במה זו, אנו קוראים: הגיעה העת לחדול מן הסנסציות הגודשות
את היומיום!
- אני רוצה קצת שקט.
יש להשלים עם התחושות, ועם זאת, להתעלם מהן בגסות.
- אני אלך נגד האינסטינקט...

שנים שאני לבד, טווה בקשר עין קשרים בדויים, מרחיקה כל מי
שהתקרב ארבע אמות ממני. זהירות, חומר רדיואקטיבי.

זכרונות
אני לא נכנסת לשם. הוא שכב פה ממש אתמול. טוב, האמת היא שהוא
שכב פה גם שלשום, ובשבוע שעבר, ובקווים כלליים, יצא לו לשכב פה
הרבה פעמים בעשרים השנים האחרונות. אז אולי נוותר על זה?

צבעים מבריקים מתחלפים בתנועות סיבוביות, על כל שטח הפנים של
הבועה.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
לונג שוט - כל אנשי החוף מרותקים לדרמה. התמקדות בהורים -
אדישים לחלוטין. מנסה לתפוס קצת שמש. האב פותח כפתור עליון.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
נוירוטית קטנטנה הולכת ללמוד משפטים.




מוסטנג
סאלי....
זאת מכונית?
או אשה שנראית
כמו עגלה???



טמבל משלים
בגרות בספרות


תרומה לבמה





יוצר מס' 26417. בבמה מאז 3/10/03 21:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנערת המים
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה