|
Naama-Lee
 
היא ספק ילדה ספק אשה
כותבת את מה שהיא מרגישה
אתם מוזמנים לקרוא, להרגיש יחד איתה
ולהגיב...
גם שנתיים לא הקהו את הכאב
לא ייבשו את הדמעות
אנחנו ממשיכים להתגעגע, ממשיכים לבכות
|
מחזיק אותי יציבה, גם כשאני שמחה, גם כשעצובה
אתה שם תומך, מקשיב ועוזר,יותר מאח, יותר מחבר
|
היום יש יום הולדת
למישהו שהוא כבר מת
|
אין כאן אהבה עצמית מיותרת...
זאת אני, ועל עצמי אני לא מתפשרת!
|
אתה מתקשה להבין שלי זה לא ממש אכפת
אם תנשק אותי או תחבק או רק תעיף מבט
|
|
|
כשאני משועמם,
ואין לי מה
לעשות יותר, אני
שם את היד הקטנה
של הסמן באף של
ההוא בלוגו,
ומגחך לעצמי.
נכון שאין יותר
נמוך מזה? |
|
