[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נעמה שיינמן
 D.j SuNsHiNe

אל היוצרים המוערכים על ידי נעמה שיינמן

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
היא מוציאה את האוזניות מהתיק ומתחילה לשמוע מוזיקה, מנסה
להתנתק מהעולם ומהנסיעה באוטובוס שהיה כמעט וריק.
העצים, השיחים והפרחים חולפים במהירות, לרגע זה נדמה שהם לא
באמת שם.
והמוזיקה מתחזקת ומשלימה את קצב הנהיגה של הנהג, גם הוא מגביר
את המהירות.

בלשי/מתח/ריגול
ואמא שלה בכתה, צרחה צרחות אימה, צרחות שפילחו את הדממה הכואבת
של בית הקברות, וכתבי טלוויזיה ועיתונאים מקיפים אותנו, כולם
חייבם לדעת הכל, רוצים לדבר איתי, החברה הכי טובה ואני לא
יכולה לשמוע אף אחד, רק מסתכלת לקבר ובודקת שהכל בסדר, שלא
מכאיבים לה.

בלשי/מתח/ריגול
ואחיזתו מתחזקת מרגע לרגע, כאילו והוא מפחד ממשהו, ואז גם אני
ראיתי את זה.
והבנתי למה הוא כל כך מפחד, ממה הוא כל כך מפחד.
עמדתי ובהיתי ודמעות לא יצאו ולא יכולתי לצעוק ולא יכולתי
לזוז, רק לעמוד ולבהות והמחשבות מסתובבות לי בראש...

בלשי/מתח/ריגול
אור רך נח על פני.
אור רך שבצבץ מהחלון שהיה פתוח קמעה.
ואותו אור העיר אותי, ומצאתי את עצמי שוכבת במיטה עם מצעים
לבנים, מיטה לא מוכרת אבל משום מה אינני מפוחדת או לחוצה אלא
להפך, אני מרגישה רגועה ובטוחה אבל לא מבינה איפה אני ומה אני
עושה כאן בכלל.

אהבה נכזבת
ואז רואה אותו, הוא עומד בצד שני של הרחבה, הוא בגובה שלי
בערך, בעל שיער שחור והוא מתחיל ללכת לעברי.
כדי לשגע אותו קצת אני מתחילה ללכת לעבר הבר והוא אחרי,
מהופנט, כאילו ולא ראה בחייו בחורה בשמלת סטרפלס שחורה, ולמעשה
הוא תמיד ראה אותי.

אהבה
מטריות קטנות ומטריות גדולות, מטריות שחורות ומטריות
צבעוניות.
ואני מסתכלת דרך החלון, בוחנת כל מטרייה ומטרייה, ומדמיינת מי
האנשים שמחזיקים אותן.

אהבה נכזבת
אבל הוא, הוא עזב ולא הסתכל לאחור.
ולא עזר שהיא בכתה, התחננה, נפלה על ברכיה, אחזה בו חזק...
הוא רק שיחרר את אחיזתה והמשיך הלאה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
אתה מחייך אליי את החיוך הכל כך יפה שלך ואני ישר נתקלת
בעיניים הבורקות שלך, השובבות האלו.... אחחח...
וכשחיבקת אותי קצב הלב שלי המריא לשחקים...

אהבה נכזבת
והשיר ששרת לי מתנגן בראשי ללא הפסקה.
ואני אבודה כנראה.
השיר הארור ההוא לא יוצא לי מהראש.
למה ארור תשאלו? זה כי נמאס לי.

נשיקה.
מה היא בעצם?

ואני עונה להם שבשבילי השמיים שחורים, פעם גם ניסיתי להוכיח
להם שהשמיים שחורים.
והם, הם בשלהם, עדיין טוענים שיש נקודות אור בשמיים השחורים
שלי.
אז כבר הפסקתי לנסות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ואולי בעצם זה דווקא טוב, הוא יגאל אותי מייסורי המצפון שלי,
מהאשמה הנוראית שמעיקה עליי ושלוחשת לי באוזן בכל לילה, כשכבר
כולם ישנים וכשממש חשוך, שאני אשמה, רק אני.




זה היה יכול
להיות מצחיק
מאד, אלמלא זה
היה מצחיק רק
קצת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48899. בבמה מאז 9/3/05 9:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעמה שיינמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה