|
נעמה ניסן שנת 1982 שמנסה ותמשיך לנסות....
אני מובטלת, עוד אחת שנכנסה לסטטיסטיקה.
פותחת מודעות דרושים וכולה רוצה למצוא עבודה.
|
אנחנו חיים חיים כל כך קצרים וכל יום שעובר חוזר על עצמו.
אף אחד לא באמת חי את הרגע, למרות שהרגע כל כך קרוב.
והיום עובר, ועוד אחד, ויש הרבה שחור ואפור בעיקר.
|
|
|
ביקשתי מחברה
שלי שתמצוץ, היא
הסכימה בתנאי
שאני לא אגמור
לה בפה, אמרתי
בסדר אבל בלהט
האירועים ובלי
כוונה גמרתי לה
בפה היא התבאסה
בטירוף ואני
מנימוס שאלתי:
נו... איך היה?
היא הסתכלה עלי
במבט מאכזב עמוס
ריר וזיעה
והשיבה: לא
יודעת, טעם של
החמצה...
פקד צדי צרפתי
וולגרי מתמיד
באודישן לגלידה. |
|