|
כל-כך הרבה נתת וכל-כך מעט נשאר לי ממך.
|
"..אנחנו נספק לך דמעות בשפע...
אתה יכול לבכות כמה שתרצה.
במילא שום דבר לא יעזור לך.
אתה מקרה אבוד..."
|
היה זה יום גשום ואפרורי...
חזרתי הבייתה מהעבודה.
משום מה בחרתי בדרך קיצור,
למרות שאף פעם לא עברתי בה , כי תמיד נראתה לי מפחידה,
אבל מחשבות שהיו בראשי עשו לי בלאגן
ו..הופ! בלי לשים לב אני בדרך קיצור.
|
מבעד לשערותייה השחורות אפשר היה להבחין
איך היא הופכת מילדה לאישה ומאישה לשדה.
הגורל המר מבקר גם אצלה.
|
תמיד הייתי מעופפת.
לא שמתי לב לאן אני הולכת.
נתקעתי בעצים, עמודים, כלבים, חתולים,
ובקיצור כל מה שעמד בדרכי זכה להתקל בי
|
ומי זאת ההיא ששולטת בי,
הרי חשבתי שאני זו שיודעת הכל.
|
הפעמון צילצל.
ירדתי מהאוטבוס
|
אני לא ממש מצליחה לגעת.
נוגעת, אך תמיד מתרחקת.
נבהלת, אבל ממה?
|
שיר אחד.
ואני שמחה.
שיר אחר
ואני עצובה.
|
"...ויכול להיות שרק חיוך אחד
היה הופך שחור ללבן.
ויכול להיות שרק חלום אחד
היה שובר מחדש את הענן..."
|
מה שלא יהיה זה מסתכם בי.
מחטטת בפצעים של עצמי.
לא מאפשרת להם להגליד.
|
אני אוהבת את האהבה,
אשר נתת לי והאירה את חיי
|
"...אתה שהרגת אותי
ועכשיו אני מדממת מכאב שלא שלי..."
|
אני לא ואני לא
כי אין לי כח כבר לבכות.
אני לא ואני לא
כבר התמלאה באר החלומות
|
ואם היו שואלים אותי:
מה רצונך?
הייתי רוצה לחזור לאתמול
|
"...ושניינו נסחפים במעגלים למעלה לשמים..."
|
אני מציירת בדמיוני
את קו החיוך שעל שפתייך
|
אבל אתה ישן כמו תינוק
ואני לא רוצה להפריע.
|
"...אם רק היית מדבר אליי
אתה יודע שהייתי מקשיבה..."
|
איך יש לך את הכח לאהוב אותי?
|
את שרצית פעם לרכב על סוסי חד קרן לבנים
לעולם לא תראי עוד את החופש שלך,
כי נלכדת בין המציאות המדומה שבישלת לעצמך
לבין המציאות האכזרית שיוצרים בשבילך.
|
זה לא שאני רוצה שהוא יבוא,
אבל באיזו שהיא צורה כבר הצלחתי להתרגל.
פיתחתי לעצמי מאין מנגנון פנימי כדי שיגן עליי מפניו,
כדי שלפחות אהיה מוכנה כשהוא יגיע.
|
היא תתפוס אותך לא מוכן.
היא תשפד אותך.
תכאיב לך.
הלא היא אכזרית.
|
"...זאת אני שמביטה בך ואתה כל כך יפה..."
|
בשבילי או בשבילך
או שמא אין פה שייכות.
|
הכי נכון להיום
זה לא לוותר.
זה להשען על חבר.
לדעת שאם רוצים אפשר יותר.
|
מתחת לכל מה שחשוב
עולם שלם של חלומות
|
אתה צוחק.
אני בוכה.
אתה ממשיך לצחוק.
|
זה נחמד שיש בלון.
בלון זה נחמד,
אך כשהוא מתפוצץ
זה כבר לא אותו דבר.
הצבע נעלם.
|
את אשר אהבה -
נלקח.
זכרון לצחוק מתוק -
נשכח.
|
יש המון ידים מחבקות,
מפתיע שחיבוק ממך כל כך חסר.
|
עיניים, גוף, דיבורים, חיוכים...
דמעות, כאב, רגשות, פחדים...
|
לפעמים זה עוזר להתגבר
על מה שאיננו,
מה שחסר,
|
לא מרפה מחשש שארפה גם אני.
ואני חתולת רחוב שאת הדרך הבייתה שכחה.
אולי בכוונה.
|
ואתה לא עייפת מלהתבונן אל תוכי.
מלטף את עור פניי כמו נוגע במשי.
|
טעם שפתיך הרכות.
ניחוח אוויר משכר.
ולא אבד לו הקסם
אם כי האמנתי שכן.
|
תרגש אותי עד דמעות.
תכתוב עליי שירים יפים.
|
חוטים מושכים לכאן ולכאן
אך הלב יודע.
הפחד הוא זה שקורע.
|
מתי כבר תביני שזה לא בסרטים.
העולם יותר מורכב מבמה ושחקנים
|
מישהו קורא בשמי
מנסה להחזיר אותי אל האמת.
מישהו רוצה בי,
אך משהו בתוכי כבר מת.
|
ידי מלטפת את ראשך,
משחקת בין שערותיך הארוכות
ואתה כתינוק
יונק ממני את טעם האהבה שנעלמה.
|
לא חשוב לאן.
לא חשוב מתי.
|
ואתה יודע שאתה מיוחד
ועל זאת אכול להעיד.
|
זלגו דמעות מהעיניים.
אני ראיתי,
אני חיבקתי.
עצבות.
|
כשהמוח מתחיל להשתולל עם המחשבות
כל מערכת התיפקוד שלי משתבשת.
שום דבר לא יוצא כמו שצריך.
גם הכתיבה שלי מתעוותת.
|
אילו רק יכולתי לשמור אותך,
אך ימיך קצובים.
אינך מפספס רגעים.
|
לדמעות אין מקום בצנצנת.
שיזרמו...
אז מה?
מותר לי לבכות לפעמים.
|
המילים מתבלבלות לך
והמשפטים יוצאים מבולגנים,
אבל
אני אוהבת את הבלאגן הזה.
|
..."כל כך רצה לעצור את אותו רגע קסום שחלק איתה..."
|
אולי אמצא נחמה בזרעותייך,
אך יום אחד גם אתה תקום ותלך.
|
..."קשה להיות נאהבת איתך. קשה אתך למרות שאני אוהבת..."
|
לפעמים אני לא מבינה
המילים יוצאות ללא כוונה
|
אם נפלת פעם אחת
אל תפחד ליפול שוב.
|
מקום אחר,
רחוק מהילדות.
אין אבא אין אמא.
|
כן, אני אשתה, בלי שאף אחד יגיד לי מה מותר ואסור.
אני אשתה בשביל הכיף.
כולם שותים אז למה שאני לא אשמח איתם?
|
"...אני אוהב אותך כל- כל שבא לי לבכות היית לוחש לי. לוחש
ובוכה.
בחור רגיש, עדין ושברירי מסתגר בחדר מחכה רק לי שאבוא וישחרר
אותך מכל הכאב והבדידות..."
|
בני אדם שונאים בני אדם שנאת מוות אז הם הורגים, רוצחים,
מתעללים ומתפוצצים אחד על השני.
|
לאן נעלמים כל הקסמים?
מי גונב אותם כשאנו ישנים?
|
צילום שחור לבן ועיבוד ממוחשב
|
צילום שחור לבן ועיבוד מחשב
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
|
יש לי לק ורוד
וזה נחמד מאוד
יש לי לק אדום
וזה ממש חלום
יש לי לק לבן
וזה ממש מזמן
יש לי לק כחול
וזה ממש גדול
יש לי לק נוצץ
וזה ממש כיף
יש לי לק זוהר
הוא מתייבש מהר
ויש לי לק שחור
אבל סבתא שלי לא
אוהבת שאני שמה
אותו. |
|
