|
כל-כך הרבה נתת וכל-כך מעט נשאר לי ממך.
|
"..אנחנו נספק לך דמעות בשפע...
אתה יכול לבכות כמה שתרצה.
במילא שום דבר לא יעזור לך.
אתה מקרה אבוד..."
|
היה זה יום גשום ואפרורי...
חזרתי הבייתה מהעבודה.
משום מה בחרתי בדרך קיצור,
למרות שאף פעם לא עברתי בה , כי תמיד נראתה לי מפחידה,
אבל מחשבות שהיו בראשי עשו לי בלאגן
ו..הופ! בלי לשים לב אני בדרך קיצור.
|
מבעד לשערותייה השחורות אפשר היה להבחין
איך היא הופכת מילדה לאישה ומאישה לשדה.
הגורל המר מבקר גם אצלה.
|
תמיד הייתי מעופפת.
לא שמתי לב לאן אני הולכת.
נתקעתי בעצים, עמודים, כלבים, חתולים,
ובקיצור כל מה שעמד בדרכי זכה להתקל בי
|
ומי זאת ההיא ששולטת בי,
הרי חשבתי שאני זו שיודעת הכל.
|
הפעמון צילצל.
ירדתי מהאוטבוס
|
אני לא ממש מצליחה לגעת.
נוגעת, אך תמיד מתרחקת.
נבהלת, אבל ממה?
|
שיר אחד.
ואני שמחה.
שיר אחר
ואני עצובה.
|
"...ויכול להיות שרק חיוך אחד
היה הופך שחור ללבן.
ויכול להיות שרק חלום אחד
היה שובר מחדש את הענן..."
|
מה שלא יהיה זה מסתכם בי.
מחטטת בפצעים של עצמי.
לא מאפשרת להם להגליד.
|
אני אוהבת את האהבה,
אשר נתת לי והאירה את חיי
|
"...אתה שהרגת אותי
ועכשיו אני מדממת מכאב שלא שלי..."
|
אני לא ואני לא
כי אין לי כח כבר לבכות.
אני לא ואני לא
כבר התמלאה באר החלומות
|
ואם היו שואלים אותי:
מה רצונך?
הייתי רוצה לחזור לאתמול
|
"...ושניינו נסחפים במעגלים למעלה לשמים..."
|
אני מציירת בדמיוני
את קו החיוך שעל שפתייך
|
אבל אתה ישן כמו תינוק
ואני לא רוצה להפריע.
|
"...אם רק היית מדבר אליי
אתה יודע שהייתי מקשיבה..."
|
איך יש לך את הכח לאהוב אותי?
|
את שרצית פעם לרכב על סוסי חד קרן לבנים
לעולם לא תראי עוד את החופש שלך,
כי נלכדת בין המציאות המדומה שבישלת לעצמך
לבין המציאות האכזרית שיוצרים בשבילך.
|
זה לא שאני רוצה שהוא יבוא,
אבל באיזו שהיא צורה כבר הצלחתי להתרגל.
פיתחתי לעצמי מאין מנגנון פנימי כדי שיגן עליי מפניו,
כדי שלפחות אהיה מוכנה כשהוא יגיע.
|
היא תתפוס אותך לא מוכן.
היא תשפד אותך.
תכאיב לך.
הלא היא אכזרית.
|
"...זאת אני שמביטה בך ואתה כל כך יפה..."
|
בשבילי או בשבילך
או שמא אין פה שייכות.
|
הכי נכון להיום
זה לא לוותר.
זה להשען על חבר.
לדעת שאם רוצים אפשר יותר.
|
מתחת לכל מה שחשוב
עולם שלם של חלומות
|
אתה צוחק.
אני בוכה.
אתה ממשיך לצחוק.
|
זה נחמד שיש בלון.
בלון זה נחמד,
אך כשהוא מתפוצץ
זה כבר לא אותו דבר.
הצבע נעלם.
|
את אשר אהבה -
נלקח.
זכרון לצחוק מתוק -
נשכח.
|
יש המון ידים מחבקות,
מפתיע שחיבוק ממך כל כך חסר.
|
עיניים, גוף, דיבורים, חיוכים...
דמעות, כאב, רגשות, פחדים...
|
לפעמים זה עוזר להתגבר
על מה שאיננו,
מה שחסר,
|
לא מרפה מחשש שארפה גם אני.
ואני חתולת רחוב שאת הדרך הבייתה שכחה.
אולי בכוונה.
|
ואתה לא עייפת מלהתבונן אל תוכי.
מלטף את עור פניי כמו נוגע במשי.
|
טעם שפתיך הרכות.
ניחוח אוויר משכר.
ולא אבד לו הקסם
אם כי האמנתי שכן.
|
תרגש אותי עד דמעות.
תכתוב עליי שירים יפים.
|
חוטים מושכים לכאן ולכאן
אך הלב יודע.
הפחד הוא זה שקורע.
|
מתי כבר תביני שזה לא בסרטים.
העולם יותר מורכב מבמה ושחקנים
|
מישהו קורא בשמי
מנסה להחזיר אותי אל האמת.
מישהו רוצה בי,
אך משהו בתוכי כבר מת.
|
ידי מלטפת את ראשך,
משחקת בין שערותיך הארוכות
ואתה כתינוק
יונק ממני את טעם האהבה שנעלמה.
|
לא חשוב לאן.
לא חשוב מתי.
|
ואתה יודע שאתה מיוחד
ועל זאת אכול להעיד.
|
זלגו דמעות מהעיניים.
אני ראיתי,
אני חיבקתי.
עצבות.
|
כשהמוח מתחיל להשתולל עם המחשבות
כל מערכת התיפקוד שלי משתבשת.
שום דבר לא יוצא כמו שצריך.
גם הכתיבה שלי מתעוותת.
|
אילו רק יכולתי לשמור אותך,
אך ימיך קצובים.
אינך מפספס רגעים.
|
לדמעות אין מקום בצנצנת.
שיזרמו...
אז מה?
מותר לי לבכות לפעמים.
|
המילים מתבלבלות לך
והמשפטים יוצאים מבולגנים,
אבל
אני אוהבת את הבלאגן הזה.
|
..."כל כך רצה לעצור את אותו רגע קסום שחלק איתה..."
|
אולי אמצא נחמה בזרעותייך,
אך יום אחד גם אתה תקום ותלך.
|
..."קשה להיות נאהבת איתך. קשה אתך למרות שאני אוהבת..."
|
לפעמים אני לא מבינה
המילים יוצאות ללא כוונה
|
אם נפלת פעם אחת
אל תפחד ליפול שוב.
|
מקום אחר,
רחוק מהילדות.
אין אבא אין אמא.
|
כן, אני אשתה, בלי שאף אחד יגיד לי מה מותר ואסור.
אני אשתה בשביל הכיף.
כולם שותים אז למה שאני לא אשמח איתם?
|
"...אני אוהב אותך כל- כל שבא לי לבכות היית לוחש לי. לוחש
ובוכה.
בחור רגיש, עדין ושברירי מסתגר בחדר מחכה רק לי שאבוא וישחרר
אותך מכל הכאב והבדידות..."
|
בני אדם שונאים בני אדם שנאת מוות אז הם הורגים, רוצחים,
מתעללים ומתפוצצים אחד על השני.
|
לאן נעלמים כל הקסמים?
מי גונב אותם כשאנו ישנים?
|
צילום שחור לבן ועיבוד ממוחשב
|
צילום שחור לבן ועיבוד מחשב
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
|
"אובג'קשן!"
גרפומן הסלוגנים
באודישן לסדרה
אמריקאית על
עורכי דין |
|
