|
 עוד לא החלטתי מי מהם זאת אני... |
התחלתי ללכת הרחק ממנו מסתכלת מסביבי , מדבר לבן עוטף אותי,
קרחונים רמים מאייימים עלי מסתכלים עלי מלמעלה וצוחקים, ים לבן
קפוא בלי סימני חיים לועג לי בגדולתו, והגופה שלו מסתכלת עלי
דרך השמיכה בחיוך מלגלג
|
לפני הרבה הרבה שנים היה רק טוב על פני כדור הארץ, תמיד תמיד
היה אור. אלוהים תמיד הסתכל על אנשים עם העין הטובה שלו- השמש
שהאירה וחיממה את הנפשות הטהורות שהסתובבו על פני כדור הארץ
|
עכשיו, עשרות שנים אחרי, הכינה נחמה, לבנה משיבה יושבת ביער
לבן משיבה ושרה קינה חרישית, שיר עם כינים ישן מיימי השואה
|
אתם מכירים את השיחים האלה שגוזמים אותם בריבוע, יענו גדר, והם
גודלים ושולחים ענפים ומנסים לצאת וכל פעם בא הגנן וגוזם מחדש
לריבוע?
אז השיחים האלה, זה אנחנו, והגנן- החברה.
|
|
|
אל תקרא את
הסלוגן הזה! אל
תקרא אותו! ככה!
לא רוצה! לך
קיבינמאט אתה
והחברים שלך!
ולא מענין אותי
בכלל שאתה נורא
אוהב את האתר!
על הזין שלך! לך
'סאמק! לא רוצה
שתקרא את הסלוגן
הזה! סלוגן שלי
ואני לא רוצה
שאתה תקרא
אותו! כן! גם אם
אתה זה בכלל
את!
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן ואירגון
הפניה בלשון
זכרנקבה
הישראלית. |
|
