|
"...אן תלכי?
אן תשובי לבדך?
אי דרכך יורדה?
ספרי לי נעמה..."
[אברהם בר עוז- שלמה בידרמן]
לאה מטפסת במורד המדרגות. זו הפעם הראשונה שהיא יורדת אל המרתף
של רחל, משום שרחל תמיד חוזרת ומדגישה שאין כל סיבה לרדת לשם.
"רק חולדות ועכבישים" כך אמרה תמיד רחל
|
כלילה
שלעיתים חובק
חרישית זוג אוהבים
|
מיטלטל ענף צעיר ברוח הצוהלת.
|
"זה לא חורף זה..." ממלמל הזקן
במבטא כבד. על ספסל.
מנגד זעקות חורבן.
|
נכרך בזנב צמתך אבק דכים וניגונים
מארצות רחוקות
וקוראים צעדייך תיגר
על החצץ.
|
שמש חמימה
הפציעה
מגרגרת חתולים רזים.
|
משק כנפי נשר.
תר באדמה
אחר גופה עזובה
|
כעת מתוודעת
להשפעת קיצו של קיץ
על נשימתי.
|
בינות רסיסי הריסות - קרעי רקיעות-
חריקת מיתרים
מרעידת אישונים
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
מזתומרת תודה?
בוא מכות!
ששון לציון |
|
