|
נעמה לא נולדה בארץ אבל היא מאוד ישראלית, רוקדת
בגוף ובמילים, קוראת אנשים וכותבת את הכאבים בדרך
לירית. משהו מה"דור הישן" של הכתיבה.
לפני שתסגור את הדלת אני פשוט אגיד לך לא.
שיהדהד בראשך חזק וברור שתמאן אך לא
תצליח ותתקרב אלי לאט שתיישר מבטך
שתשזור אותו בעייני שתושיט יד חייבת
|
ויש לילות בהם אפשר לשמוע את הכל צומח, משתנה
משהו קורא לי - אולי הגיעה עת
להתמכר לצמיחה, להשתכר מהרוח,
לנסוע יחד עם הלילה במסעו המטורף
|
הטיפות הניגרות
מפיית הברז
באור בוקר
מוקדם
מטפטפות על הדשא
הירוק המבריק
אחת
אחת
|
|
|
אנא אלי, שמור
נעלי.
סבתא ממעמקי
בטנו של הזאב |
|
