[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נעמה גלר
קריקטורה שלי שצויירה באילת 2003


אל היוצרים המוערכים על ידי נעמה גלר
ברוכים הבאים או השבים
למי שמשעמם, רוצה להיסתלבט או סתם עם חשק לחטט
שימצא חיים... כי פה זה לא המקום...  
                                                 
                     וקצת על נעמה שלנו...        
                     
נעמה היא בחורה חמודה מאוד, בעלת עיניים ירוקות
מהממות, נודניקית לפעמים, פרפקטציוניסטית עד כאב
ושרוטה במקצת. בעצם היא שרוטה הרבה (נעמה אל תהרגי
אותי... בבקשה!)
הושרצה בדצמבר 1982 (לא ידוע היכן - אתם בטח שואלים
למה? אז זה בגלל שהתביישנו לשאול אותם) ונולדה
בספטמבר 1983 בבית החולים אסף הרופא, לזוג ההורים
הכי גאים ומאושרים שיש בארץ
כיום מתפקדת באופן גבולי כסטודנטית לסוציולוגיה
ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וגרה לצערה עדיין
בחולון (למרות שהיא העיר מספר אחת בארץ) עם ההורים
ועם האחותה הגדולה, אך כבר בלי כלבתה האהובה לאקי
ז"ל...

מקווה שתהנו מהשטויות שלה... ואם לא... אז לא...
וגם אם לא אהבתם תגיבו, כי מגניב מי שמגיב אחרון...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
"הבדיקה יצאה חיובית".
זה הדבר היכ נורא ששמעתי בחיים שלי.
רציתי למות.
בעצם המוות חיכה לי מעבר לפינה, רק הייתי צריכה להושיט לו את
ידי וללכת אחריו.

אהבה נכזבת
רק בגלל שאני גרה רחוק? זה הסיבה היחידה או שיש בי משהו דפוק
אחר שמונע ממנו לרצות בי?

חלום
אני בן 31 מחר
שכולם ילכו להזדיין
איך עברו השנים כל כך מהר
שונא להתבגר


לרשימת יצירות השירה החדשות
מחאה
אומרים שאהבה עיוורת
אז תגדלו עיניים בגב

ערפילי
עוד יום יבוא והוא יגיע לקחת אותי
הלוואי שלא יבוא לעולם

מקבר
בא לי לחבק אותך חזק עד שאשבור את עצמותיך
וליבך יעבור דרך הצלעות ויקפוץ מהחזה
הדם ינזל על העור ופנייך יחווירו
הדופק יאט ויאט ויאט ויפסק

מחאה
הבטחנו שלא נפסיק לאהוב
הבטחנו שלא נפסיק להסתובב יחדיו ברחוב
הבטחנו שלא נפסיק לדבר
הבטחנו שלא נפסיק אחד לשני להתקשר

עשיתי משהו רע
סגרו אותי בחדר
עשיתי משהו רע
הייתי לא בסדר

הרהור
נו, תגיד לי כבר מה אתה רוצה
ולמה אתה כך ממשיך ומחכה?

הומור
יש כאלה שקוראים לו דיק
יש כאלה שקוראים לו פין
יש כאלה שקוראים לו הפטיש
יש כאלה שקוראים לו זין
יש כאלה שקוראים לו פינס

אהבה
אני רוצה שתחדור אליי
כמו שאף גבר עוד לא הצליח לעשות
תשכב לצידי, מעליי, מתחתי, בתוכי
תלטף, תלקק, תיהנה, תתרגש ותגמור

געגוע
שוב חזרת לתוך ראשי
ואיני יודעת למה
אולי כי בגרתי אדוני
אולי כי פשוט החכמתי
ואולי כי הבנתי את אשר החמצתי

דיאלוג
חם לי
חם לי מאוד
כל כך חם לי, עד שאני רוצה להתפשט
ללכת עירומה

ביקורת
"בשביל כבוד צריך לעבוד!"
בשום אופן אל תחפש אנשים מסכנים לשדוד
רק בגלל שאתה לא יכול להפסיק מאחרים לחמוד
וגם לא לצאת כל לילה לבלות, לשתות ולרקוד

ביקורת
אז מה קרה לאנשים בימינו?
דורשים כנות מאחרים אבל משקרים הם בעצמם
ומה נסגר עם העולם?

אהבה
היא הייתה חזקה
נשברה בפינה
לא שיחקה משחקים
ולא שיקרה לו בפנים

אכזבה
לא רציתי שזה יקרה
אבל זה קרה
לא רציתי להרגיש את מה שאני מרגישה

אכזבה
אתמול הייתי שוב
שוב במיטתך
מחובקת ישנתי איתך
ומבין זרועותיך הרגשתי אהובה
אך עדין לא מצאתי נחמה

הגות
מי היא בעצם המוזה ההיא
שתוקפת אותי כל שני וחמישי
מדוע מגיעה רק כשעצוב לי ולבד
ואמנם הולכת איתי מלווה יד ביד

גורל
עודד הלך בגן לבדו
עודד תמיד חשב על אשתו
עודד ואשתו נשואים כבר שנה
עודד התחתן עם אשתו בגלל אהבה

בדידות
מתי יבוא היום שבו תתחיל להאמין?
אולי זה קצת קשה, אבל ניתן שם להבין

תחושתי
אך תוך כדי המותחן המצמרר
שוב הקור לעצמותיך חודר
בידיעה שעוד שנייה וזה קורה
מישהו יסבול שם ולא במקרה

תחושתי
סבון לבן בשיער מוקצף
ברווז מגומי באמבט לו צף

חלום
שם
אני חולמת
להיות

אכזבה
תסתכל עלי
אני מה שרצית
אני מה שחיפשת עד עכשיו

יחסים
מתחרפנת מחוסר ידיעה
שאולי לך משהו קרה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אלא אם כן זה לא מפריע לאף אחד
ואם כן, אז אף אחד מוזמן לקום וללכת
לא, לא.. אף אחד אל תלך
אבל אם אין כאן אף אחד, אז איך מישהו יכול ללכת?

חוסר אונים
אני בדיכאון.
אני שוכב על המיטה.
לבד.
בחושך.

חוסר אונים
חיי נשברו לאין ספור חתיכות
הייתי חסר תחושה
שכבתי במיטה בבית החולים

הספד
הייתה לי פעם אחות קטנה שאהבתי
אחות שהוריי אימצו כשהייתי בת חמש
ולמרות שהייתה מאומצת
אהבתיה כמו אחות אמיתית.

סופני
ילדה קטנה בגוף של אישה
כך אני מרגישה
העולם גדול עלי ואני...
אני מפחדת, לא יודעת איך להתמודד

הרהור
על מה כבר נותר לכתוב?
האם יש עוד דרך לאהוב?
למה הבדידות בי כואבת?


לרשימת יצירות הרומן החדשות
מליסה גיבנס יצאה מחדרה לכיוון המטבח. היא הייתה רעבה וחשבה
להכין חביתה על לחם שיפון לארוחת הבוקר.
היא פתחה את המקרר והוציאה ממנו ביצה, ואת הביצה טרפה בכוס.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חיית מחמד
אל היצירה




אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
אני מת לאכול
משהו


האיש האדום בצד


תרומה לבמה





יוצר מס' 38182. בבמה מאז 3/7/04 18:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעמה גלר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה