|
Shootzy
 
אני חושבת שזה קרה כשהשמיים נפלו.
הכל התאפך,
יצאתי לרחוב וחיכיתי שאנשים ילכו הפוך ושנלך על עננים.
|
איך קורה שכבר היום יורד לו
מוריד איתו כמה שנים
חלולות וחסרות הן כמו בטבח
לא נותנות לא משאירות שום הסברים
הסיפוק הכי גדול שלי הוא נצח
לא כזה שנעלם בין השבילים
לא רוצה לשמוע כלום ממש לברוח
אין פה צל שמבטח סיפורים.
|
בקצה הייאוש
שם אחרי הבדידות
|
בשקט מיואש
התגלגלה לה דמעה
|
ועלו מראות אל השמיים
שנשכחו מזכרוננו
|
קצת נעלמנו ואני מבולבלת,
חושבת לכל המרחקים.
החבר'ה בעבודה יודעים בערך,
ששלחתי אותך לעולמים.
זה לא נכון ואני מקשקשת,
לא מודה בזה לכל הכיוונים.
שואפת לחזור בחזרה,
אך אין שום איש שיכתיב את הזמנים.
|
עוד מטר או שניים
ואני אתאבד
|
אני מרגיש אותך,
המוסיקה שלך זורמת אצלי בדם
ואני, אני לא פה,
אני שם
|
שבילי החיים שוב גוערים בי...
|
אני סופרת פיגועים, ומדמה זיונים.
זו דרך הרבה יותר קלה להתמודד,
פרובוקטיבית אבל מקורית.
|
|
|
סגרו את קולנוע
פריז ומילאו
אותו דבק
נראה אותו נשאר
יציב עכשיו! |
|
