|
נעמה,
ילידת 84 בת-גע גאה אי שם בדרום
אבל בעצם רמת שרונית מגניבה.
מציירת, כותבת, מדברת(גם לעצמה), חולמת...
ראיתי גם שהניחו את המשואה, יציקת ברזל שחורה וגסה, מתחת
לתותים האהובים שלי. שוב הם ישרפו כמו בכל שנה. בערב מתקבצים
כל החברים ומרכינים ראש ביחד בשתיקה, כמו בתיאום טלפתי.
|
מדי ערב כשהחושך
יורד והשמש מדממת
|
אהבת נפש, שלא כמו בימים,
מתורגמת בלילה לתאוות בשרים.
|
השמיימה, לראות כוכבים שעולים
דרך סדקים במברשות העצים.
|
וכאשר הדמעות מרטיבות
גם הדם מטפטף ומכתים
|
והכוכבים הם כדורי האש הענקיים
שנשמרים למקרה הצורך של מהומה
|
אני אוהבת לעמוד מול המראה
עירומה
וללטף אותו
|
כשהעט מתקרב לדף הלבן הריק
|
קרן שמש ראשונה
של שחר מפציע.
העולם מתעורר מתרדמתו
|
אקריליק על גוף.
מוקדש לשיר ולחליל ובכלל לגרעין קרנף מקיבוץ שדה-בוקר!
מבוגרת גרעין שנשארה...
|
|
|
רבים שואלים
אותי, רוצה לק?
ואני עונה,
איכס, יש בזה
חיידקים.
אפרוח ורוד. |
|
