[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
אם קירות יכלו להרגיש,
אז הקיר הקרוב לכאן היה קנאי לים.
הוא מביט בו בכל יום, בכל שעה
נצח מתגוון מתגלה בין שתיקותיו.

עוד אני זוכרת איך עמדתי על ההר
במרחק שמיים ממך.
את קולי שלחתי לאוויר
דממת חוט הייתה מסביבי

אומרים שהאביב שייך לזוגות האוהבים
אנחנו תמיד היינו טיפוסים של חורף
למרות שבכלל מתאים לי סתיו

מחאה
המפקח בדק וקבע שהמפעל מזהם את הסביבה
אז הם צבעו אותו בירוק, ציירו כמה פרחים
והוסיפו כיתוב - פועלים למען אוויר ירוק יותר.

כל מילה נוספת מיותרת באוויר -
היא חותכת אותו

כשהרגש הראשון נוצר
עוד לא היה מי שיחוש בו.
הוא ישב בשקט וחיכה
להיווצרותו של האדם.

ועכשיו
למרות שהכל כבר נחתם,
הם עוברים
על פניה, מבטיהם מבולבלים.

באת אליי עם רדת הליל,
הכוכבים ביססו את מעמדך
אני תוהה אם גם אתה הבחנת בכך

אנשים היום רוצים סיפורים הזויים,
ציניות חברים זה לא מילה גסה
עדיף אם כבר כמה שיותר מילים גסות.
ועדיף לראות את זה בטלוויזיה.

אש רוקמת למזמור צלילי הירח
מנגינות ערב לאורחיה;
עשן מתקתק לאיטו מתפלח

שוב אני מוצאת את עצמי מתהלכת
על פני שכבת קרח דקה.
גם בשעות הבטוחות הכל עלול לקרוס
אני לא מפחדת ליפול.

שום מקום זה המקום שאני רוצה להיות בו.
בארץ שום מקום לעשות שום כלום עם שום אנשים
לדבר קצת על שום לשם מה לשם כלום.




מי גאון של
אמא?



בטוח לא אני...



חיפושית


תרומה לבמה





יוצר מס' 81379. בבמה מאז 30/6/08 11:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנ. כרמל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה