|
ויום אחד החלטתי שכלום
לא קיים. השמש, הים,
השמים ואני
|
בראשית בראתי אותי
בלא מוּדעות מוקדמת,
את שמים וארץ שבתוכי
רוחי על תהום מרחפת.
|
זה זמן אני תר
אחר אותו האיש
שיוכל להשיב לי
מה אבד ואחר מה יש לבקש.
|
|
|
"תקשיבי, יא בת
זונה"
(ץ סופית, מתוך
ספרו - "משפטי
פתיחה גרועים
לחיבור בבגרות
בהבעה") |
|
