|
ויום אחד החלטתי שכלום
לא קיים. השמש, הים,
השמים ואני
|
בראשית בראתי אותי
בלא מוּדעות מוקדמת,
את שמים וארץ שבתוכי
רוחי על תהום מרחפת.
|
זה זמן אני תר
אחר אותו האיש
שיוכל להשיב לי
מה אבד ואחר מה יש לבקש.
|
|
|
מושב לצים? לא
מכירה.
ליד מה זה?
לא אני גם לא
מכירה
מושב בטיחות
לרכב.
אני קיבוצניקית.
לא
מכירה מושבים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
