|
אני אשב על ספסל ברחוב סואן ואקבל פתק
מאישה שהרחוב הוא הבית שלה
האישה תעמוד מולי ותביט בי
|
מעבר לכוחות המתעתעים גם בי
יש המון מים
ועל פניהם מרצדים אורות
|
היא הייתה ירוקת עיניים וחייכנית
היא לא הביטה בצלקות
בעינה ריצד האור כמו על טיפה גדולה של דם
|
מי שמכיר אותה יודע שהיא משתנה.
מי שהכיר אותה יודע שאולי לא יכיר אותה אף פעם.
לא לגמרי. לא בשלמות. תמיד קצת אחרת.
|
נדמה לי כי
שילמתי את המחיר
|
הבל הבלים. הכל הבל הבלים.
יש דברים נשגבים.
אני מאמינה.
|
|
|
מה זאת התמונה
של הצרחן האדום
הזה פה בפינה
השמאלית
למעלה?!
אז מה אם הוא
אדום?!
זה אומר שצריך
להחליף תמונות
שלו בשלי?!
זאת שאהבה את
התל-אביבי מתחזה
לסטאלין |
|
