|
חייל משוחרר, לא טרי ועוד לא עבש.
שירות משמעותי, אולי משמעותי מדי, שנותן את אותותיו
במילה הכתובה.
סטודנט לפסיכולוגיה, לא טרי ועוד לא עבש.
לימודים פוריים, אולי פוריים מדי...
היא שווה, ציצים ענקיים - איזו אהבה אבל העיקר- שנהנים. אחרי
הים מלוכלכים, אז מתקלחים, קצת נוגעים - הרבה צוחקים. נעימים.
המגדל - ספק שמירה על המתרחצים, ספק על המצילים: אח - איך שהם
עושים חיים: מסמנים מטרה - ומפגיזים:
|
שנינו אדישים לחלוטין. כאילו יודעים שזה לא הזמן שלנו למות.
ג'ינג'י חסר הכרה. עולים על ההאמר וחוזרים לארץ. כשראינו את
מטולה, שנינו, מחייכים ופורצים בבכי קורע לב יחד. ניקינו את
הפרצוף כשהתקרבנו למוצב שלנו. כולם הסתכלו עלינו ואנחנו
שותקים.
|
קדימה, זה לא חדש, לוחש לעצמי בטבעיות- (אמא, אין חשש, עוד לא
תורי למות). נותן דיווח מקוטע מהמסוק- ואז ניתנת הפקודה:
לפרוק!
הדלת נפתחת בבעיטה חולנית, נשפכים החוצה כבורחים מביצה
טובענית: ריצה, נפילה, בוץ חלק, ברדק, חלון ראשון- חלון שני,
נשכבים צמוד, אחד על
|
שתפלוט- רק במיטה עם חברה, שתסתער, רק על אישתך.
שמילואים יהיו בתוך כרובית או קישואים, שהחיים יהיו הרבה יותר
פשוטים.
|
ואולי אני טיפה קטנה, מבין כמה טיפות אחרות
אפילו לא בים, אולי טיפה של דמעות
אורך חיים קצר ומשמעותי - למרות שטיפה לא מתה, היא רק מעט
תלותית
|
בעולם טבעי וישר וישר, מה שיפה הוא טוב והמכוער - אכזר,
אז איך קוץ מטונף עם מבטא כבד שלא שלי, איך הוא מארגן מחדש את
ביתי?
אל תחבר את יגונך לשלי, אני עצוב על גדרי ואתה על עלי.
|
ואני לא יכול לשבת - כי לא מרגיש, אולי הלב שלך הדואב מצליח
להתיש.
את מנהל המפעל שאת כולנו, הממתקים, גזל,
ואולי אם עוד קצת תזכרו, אותנו בעצם תחיו.
|
מגיע לפינה של נביא ושמואל, ניידות חוסמות- ואני מתפעל- מקומות
לא סופגים צלילים, גם לא דם או אנשים. אפשר לעבור באותה פינה,
אחרי שעה או שנה. ואנשים הולכים הלוך ושוב
|
כמו מביטים אל האש ומנסים לשחק - זה לא כואב, מתחילים לפקפק.
מכניסים ומוציאים ידיים מקירבה, והיא - מצדה, מרעידה את הלהבה.
מרימה ויורדת, מתנענעת ומושכת (וברור - בסוף היא שורפת).
|
פעם הכרתי פג, או אולי היה זה זקן מופלג. המילה פג מוזרה- היא
אמורה להביע- הקדמה. אך במקום היא נושאת אות קלון-
מה שהיה אתמול טרי והיום- כשלון.
פג קטן וחמוד, פג חכם, אבל אעפס- קצת גלמוד.
|
חושב על ילדים בכתום, ורואה רק אדום- מדבר עם חברים
והם לא עוצרים, זה רק כתום.
|
ועולות שאלות, קושיות לא פתורות, מה עם אלו שהתחתנו וכבר עם
ילדים, מה עם אלו שהיית רק ברבים, מה עם זו שלקחה טיפות,
שחילחלו לתוך גופה ובסוף לא עשיתם שלישייה. וזו עם התלתלים
הצהובים - אני מכיר כזאת אבל היא כבר לא הייתה אז בעניינים.
אלו שכתבת להן
|
ללכת בלי ולהרגיש עם. כמו לשקר לעצמך ולומר שאתה מתאים.
ממלא שאלונים כראוי, שרק יחשבו כולם: "הוא, ממש לא בזוי".
|
אוהבים דם (מי לא?)
אוהבים אונס? (ברור שלא?)
אז למה כשיש תאונה אנחנו מאיטים, מביטים
למה את אודותיה של נערה מסכנה בעיתון לוגמים
תנו לחייל המשוחרר להשתחרר
מהעול הכבד- המשכר
|
ויושבת בשקט בסלון. שמחה ועצובה- בעלת אות קלון.
יושבת בחושך מותשת- והידיים רועדות, יושבת לבד -דפיקות לב
מחרישות.
חושבת שכל כך לבד לא קיים בעולם. חבל שלאלוהים אין כוח להביא
את אבא לשם.
|
|
|
אני זה אחד מאלה
שאסור להם לאכול
קמח, אחרת אני
אמות.
נשבע בכל החיטה
שבעולם! |
|
