|
אני כותב שירים, אך לא רק.
בין שיר לשיר, ובין סיפור לסיפור אני חייל.
לא אוהב את זה יותר מדיי אבל מבין שעל המולדת צריך
להגן. (אבל, אלוהים, למה 3 שנים?!!).
כשאני לא כותב, אני מצטער רק על דבר אחד-
שאני לא חי בעמק המומינים ושהחבר הכי טוב שלי הוא
לא מר. המיולין.
(על זה נאמר כל אחד והסטייה שלו).
תקראו ותהנו, ואם תרצו תשאירו תגובה, זה ישמח אותי.
May God Save U All
"..גם את נדב אשתו עזבה, בלי לומר לו כלום פשוט קמה ונסעה
לטיול תרמילאים בדרום אמריקה עם דפנה, חברה שלה מהעבודה.
בהתחלה נדב פחד שהיא עזבה אותו כי היא לסבית והוא חשש שהוא זה
שגרם לזה.."
|
"הולך לישון,
רוצה לחלום,
לראות דברים
ששוב לא אראה..."
|
"לא עובר הרבה זמן,
והשמיכה נעלמת,
נעשה לי שוב קר,
בעיקר סביב הלב.."
|
וכולנו שם מסתכלים ותוהים, במה אנחנו מועילים,
מסתכלים איש על רעהו,
בלבינו תוהים, מי ייצא לעזור
|
"הלילה אפל, ואת כה שקטה,
מקסימה ובלתי מוגדרת,
מחכה שהרגש ייצא אל האור.."
|
"שיר פצוע,
הוא שיר שקר לו,
הוא פוחד.."
|
"בשדה הקרב,
אחרי שנים,
שם נשארו קברי אחים.."
|
רחמו עליי הרחמים,
הושיטו לי את ידכם וגעו,
תדעו מתי טוב לי...
|
"שאו תפילה למלאכים,
שאו תפילה חירשת.."
|
|
|