|
באורם המרהיב הם לעד,
נלחמים.
|
אני יודע שהזמן רץ מהר
הוא שורק באוזניי ועובר
מנפץ חלומות וקובר
אנשים טובים באדמה.
|
לא בכה.
הלא הוא דג גדול.
ודגים גדולים
לא בוכים.
|
עולם הדמיון שלי יקרוס תחתיה,
תחת מלחמת העוול הזאת.
|
אהיה לגיבור ואף מלך
אצעד בגאון אל תומך.
|
ופניה וסירתה היו לדמות אחת,
וליבה לדמות האחרת.
|
נשימתה,
הייתה לעדן בעולמי,
עולם של חורבות.
|
|
|
שאל אותי
הפסיכולוג: "ומה
אתה חושב כשאתה
רואה את הארובה
של רידינג?"
קפצתי, הפכתי את
השולחן: "לא
רוצה קורס טיס,
יא סוטה, יא
מלטף ילדים
קטנים"
ג'קי נסים,
"מטוראי עד
רב"ט: לעולם
טבח", הוצאת
מערכות בע"מ |
|
