|
עיניו נפקחו שוב, הוא הבחין בעצמים נעים סביבו והחליט שאלו הן
דמויות של אנשים, הצעקות-לחישות שקטו עוד יותר ונדמו יותר
לזמזום חסר פשר, הוא הרגיש שקוע בתוך גופו. לא באמת בתוך
גופו, כאילו הוא עצמו נמצא עשרה סנטימטרים יותר למטה מאיפה
שהוא אמור להיות.
|
בחלום, היא הייתה על שפת אגם גדול, מהלכת בזהירות על חלוקי אבן
סגלגלים, זוהרים מנוגה הירח. הליכתה הייתה דוממה ומבטה נפנה
לעבר מרכז האגם, לבבואתו של הירח הגדוש, הלבן.
|
|
|
בחיים שלי לא
ראיתי את הבועז
רימר הזה. לפי
דעתי הוא בכלל
לא קיים. הוא
יציר וירטואלי
של אינטליגנציה
מלאכותית.
האדמו"ר סקפטי |
|
