|
אל דודי כלה,
באת אל גני,
התפתה מוסר
על הבנה, ויכולת להבליג.
|
לג'וני חבר יקר,
כולם תמיד מסתדרים אתך,
ואיך שג'וני חבר יקר,תה מגיע
רצים צחוקים על השולחן.
|
נטע לי בריה
מכהה מחשבתי הרדודה.
|
עיפתי להתהדר בנוצות לא שלי,
כעט אחזור אל נוצותיי האפורות.
|
בין דודייך
חושפת פנייך כינרת...
|
את
היוצרת בי כתיבה,
היוצרת בי יכולת.
|
תחפרי, תחפרי את נשמתי
בתאוות אנוכי לדעת,
את האדם אשר הייתי.
ומדוע הלכתי ואייה נמוגתי
גדלו מיגרעותי ואופיי נעלם.
|
נאחז באוויר בשניי
ומתגלגל לחיקה.
|
מתי יתבהר הערפל בראשי
אוכל לראותך חשופה
ללא מסכות עידונים.
|
אהובתי
נוה מעיין כוחי
לחפש אתגרים חדשים.
|
---דויד איה נעלמה דרכך, ועקבותיך דהו.
כה אהבתיך, נשמה נשמתי מאחוריי מגנך.
|
בשרותי למדתי
שמאל ימין שמאל.
|
שערה אחת ממך לא עזבני
נשארה על מיטתי מהלילה הבוער.
|
"נישמתי שמחה עלי, קפטן",
נוכל להפליג.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
