|
מוטי נולד אי שם על חופי חיפה ביולי 1978 באוירה
פסטורלית תחת עצי קוקוס לצלילי שירתם של התוכים
האקזוטיים ונהימת אוטובוסי אגד מהתחתית למרכזית.
משם הדרך אל החולצות המכופתרות המתוחות עמוק אל תוכי
המכנס ושרשרת הזהב על הצוואר היתה קצרה.
קצת גולפים, קצת מוזיקת דאנס עכשווית, קצת ערסים
ופרחות מהבית ספר ואז בחופש אחד - רוק, רוק ועוד
רוק.
בקצות החולצות כבר אין תפרים ושרשרת הזהב שינתה את
צבעה לשחור ומטאל עם מין עלה כזה מתנדנד בקציה.
גיטרה...
מישהו מכיר?
ארבעה אקורדים...
(עדיין לוקח זמן להעביר...)
שיר נוער טיפוסי על סוזי...
כדורי מציצה לכאבי גרון...
שוב סוזי...
ויוצאים לדרך.
בדרך שלא נגמרת אני עוזב, לוחש ומתחבר אל המנגינה.
|
רוח מכיוון הים מפזרת שערה
אדם זר, נושם בכבדות, משתמש בגופה
|
כשהיית ונגעת בגבול האהבה
כשנשמת לתוכי במין מבט תמים שבא
מעיניים עמוקות, ים רגוע מסערות
על שפתייך הרכות מילות הפרידה האחרונות
|
ושוב אני עולה, עולה לשום מקום
ולא תדעי לאן
אצלי הכל שחור כשלך הכל לבן
|
אני דלוק מידי, שוכב על ערס דוואי
הסרט לא נגמר, תמיד יהיה מחר
|
שם בחשיכה אני מגיש לך פרח והרגע ננעל אז אני מבוהל
שם עושה טעות את הלב פותח ואת לא מוכנה אז נדחק לפינה
|
למרות שעכשיו קצת נרגע, מקודם היה ממש בלאגן.
לא מהסוג של הבלאגנים שיוצאים בצווחות התלהבות מפיהם של אותם
אנשים שמתהדרים בשרשראות ובגורמטים כבדים ומנסים להתאבד בחנק
ע"י חולצות גולף עבות.
בלאגן מהסוג המעצבן.
|
הלימונדה מגעילה. פאק! מה יש לה?
|
אני כותב.
אין לי מה לכתוב.
כבר הרבה זמן שאין לי מה לכתוב...
|
אז תשמרי לי, אדמה, חלקת כבוד...
|
אני מחפש ת'צליל של הגיטרה בין הביט
|
והיא אמרה שזה אני, אני הולך
ומעכשיו כבר לא נתון לחסדיה
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
אהוד ברק לסטיקר
נולד!
חבל שלא לראשות
ממשלה!
בני סלע, מאמין
באנשים נמוכים
עם תסביך צבאי
כל שהוא. |
|
