|
האלוקים הגדולים ברא אדם
דם ואדמה
ונטע בו נשמה מקדש לאהבה
|
וקשת של ברית היתה בשמים
והשמש בצבצה והאירה את שלולית המים
|
ככה טיול של יום סבבה
אולי כך אשכח את הבאסה
של הבילוי של שבת בלילה
|
כשנולדתי ברגע אחד מתוך כל הזמן
לתוך מקום אחד ממקום גדול
לא הבנתי כביכול
לא ידעתי כמעט הכול
|
עברתי בסמטאות חשוכות
והיו אנשים שנטעו בי שמחת חיים
|
|
|
אנשים, אתם
מגניבים לאללה.
כל אחד פה
מתבוסס במגניבות
שלו ויותר מגניב
מהשני.
זה מעייף להיות
מגניב. מעייף
לאללה.
(נוי-נוי בועטת
במוסכמות הסלוגן
והולכת לישון.) |
|
