[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לפני שנים רבות, אני חושב שזה היה באמצע המאה ה 12, חי לו נער
צעיר. שמו היה only one canabis. הוריו היו קשים ונוקשים עמו,
לעתים רחוקות מאוד שמע מהם מלה טובה או עידוד.

יצאתי לטייל ביער בשעת לילה חשוכה, הירח היה חסר.
כעבור שעה קלה שמעתי רשרוש מאחורי, בין השיחים.
נדרכתי ולא בגלל הרשרוש, רשרושים רבים אני שומע בטיולי
הליליים.
נדרכתי כי הפעם זה שרישרש היה השטן בכבודו ובעצמו.

מממ... מה חדש כאן היום? אני מהרהר לעצמי. לאחר זמן מה אני
שומע מרחוק קולות מוכרים. אני מצייץ ומצפצף חזרה ואז מצדדי
מופיעה להקה של דולפינים, חברים טובים שבאו לשחות עימי ולשחק.
אנו מחככים סנפירים לשלום ואז פוצחים במשחה מהיר במימי האגם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
גם אני דמעה הנובעת מהמעמקים
עד שתספג באדמה

יושב בשקט

אין סודות ואין דברים גלויים

אין אחדות אין נפרדות

אי שם במקום קסום

בכיתי ובכיתי, הדמעות שטפו כמו מפל את הלב הכואב
בתוך ים הדמעות בתוך הכאב שהתחיל ככאב פרטי של פרידה
שמעתי לפתע את הבכי של אמא אדמה

להיעלם בתוך אוזניו של נמר, לשמוע צעדי איילות ממרחקים

להיעלם בתוך קרני השמש ולחמם את עורך

כשנגעתי בעץ השטה
הרגשתי עצב הבוקע מליבתו הגאה
היא לחשה

הדרקון יורק אש

בתוך טיפה נושרת של טל, רקדנו במעגלים

עינינו לפעמים עצומות, לפעמים פתוחות לרווחה

שפתותינו לפעמים קפוצות בעונג, לפעמים פעורות לרווחה

מעגל להבות,אדומות צהובות וכחולות,
רוקדות, צוהלות, מתפוקקות
אל האויר החשוך והצונן,האופף מסביב.

בתוכו אנחנו.
אני יושב מתבונן,מתרגש
ואילו את,עומדת במרכז,
נבוכה מעט,מחוייכת לא פחות.

אתה שמפחד מעצמך
שמפחד מהבדידות
לאן תפנה

אוהב את המדבר.מבקר אותו לא מעט.באחד הטיולים לפני שלושה
חודשים,ירד במדבר מעט מעט גשם,ימים ספורים לפני שהגעתי.ידעתי
שירד,אני מכיר אותו טוב,כל שינוי קטנטן המתרחש באזור האהוב
עליי,מספיק כדי להצית אותי,ולחדד את חושי.מה שטיפות ספורות של
גשם חוללו במדבר.צריך לרא

כשאנחנו משתינים
אנחנו לא עושים מזה עניין
אנחנו לא חושבים על זה

בכל פעם שאכתוב שיר על המדבר,
המדבר לא אותו מדבר,
אני לא אני
והמילים?
משתנות אף הן,אפילו בשיר הזה.

סלילי עשן, נובעים מבדל סיגריה.
מונח בין אצבעותיי החמימות.
מתערבלים בינם לבין עצמם,
באויר המתקתק, והצונן.




נשים מתות על
גברים שאוהבים
חתולים.

יעקב פופק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 21632. בבמה מאז 1/4/03 20:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למשה סיון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה