|
העלתי שירים שכתבתי למגירה
בתקווה שימצא מלחין והם יהפכו לזימרה
השירים מחולקים לפי קטגוריות:
מיטה (כל זכרונות האהבה שלי)
מיתה (כל החברים שמתו)
פוליטיקה
וכל השאר.
"מיטה מיתה פוליטיקה וכל השאר" זהו גם שם ספר השירים
שלי שעדין לא יצא לפועל ולכן אני מבקש לא לגנוב לי
את השם!
יוני המדבר פרחו ועפו חגו במעגלים, יונית לא חדלה לבכות...
|
באותו יום חורפי יצאה גם סמדר להביא את עיתון הבוקר, פותחת את
העיתון מול הקפה המהביל, ומתעלפת.
העיתון נשמט מידיה על הרצפה חושף כיתוב באדום בגופן גודל 70
|
היא כתבה אותו על כף ידה,
אך אינה מתקשרת,
|
נצמדנו בחוזקה,
נסחפנו בסערה,
בסערה של רגשות,
של נשימות של לחישות,
|
כובע הפלדה שלי
מונח ללא שימוש,
ברגע שעליך עליתי
זה נקרא כיבוש.
|
טיפות זולגות על חלונך,
וגם על חלוני,
האם אני במעונך?
או את במעוני?
|
צמח שם דקל
במקום בו נפלה דמעתך,
והיה לנווה מדבר
|
הגבר שלה מזייף אהבה
כמו עם עשרות לפניה,
הוא עושה זאת יפה
וגם יש לו שיטה
|
יש לי את הורד שהשארת לי רק שילשום,
הוא עושה לי משהו בלב שלא חדל מפעום,
|
צופה מהחרמון
על הגולן אשר הולבן
|
תמונות בשחור ולבן,
את קיר חדרך מכסות.
ופיך ממלמל כל הזמן,
מילים שאותי ממיסות,
|
אהבתי את ריח אבק השריפה
וריח פיצוץ T.N.T
|
איך יכולת ילד לעשות לי כך??
כשנולדת קיבלת ורד
ורד לא זורקים!
גם אם דוקר הוא
כי יש לו קצת קוצים.
|
זה בא ופוגע,
נסוג וחוזר,
כמו גל אל רגלי,
|
מרבד לבנבן את דרכינו כיסה,
קול המיית הגלים לעברנו נישא,
השחפים "צועקים" לעברינו לחזור,
|
זוכר נפרדנו כידידים
כשבעיני גאות
|
כי הערבי עץ השדה,
כמו העץ מטפסים עליו,
כמו הערבי גם העץ ניגדע,
|
עשבים שמעכו רגלינו
בנחל "זויתן",
לא יחזרו לפרוח.
|
אמרת לי דברים שאינני מבין,
הזלת על כתפי זוג דמעות של תנין,
חשבת שבזה יגמר הוויכוח
|
צרצרים ורוח חמימה
בלילה שטוף זימה
|
את אהבת לראותני חולץ נעלי
צפית בשרירי החזה וידי
|
בנחל היפה להחריד הלכת...
הלכת לטייל, לא חזרת.
|
מניע ונוסע
בלי ידיעה לאן,
שונא כשפוגע
"הולך לקחת זמן".
|
כמו ים אשר מושך אליו,
את כל הנחלים,
נמשך אני אליך,
נמשך ולא משלים,
נמשך ולא מחלים
|
שותה את הדמעות מתוך עיניך,
"נחמד לראות אדם חזק נשבר"
|
סבתא אמרה
שהכסף הוא "לכלוך על הידיים,"
אבל זה כנראה לא נכון.
כי ידי מלוכלכות כבר שנתיים,
ועודני עני ואביון.
|
זה היום הראשון
שאני מתעורר,
מוצא את עצמי שוכב באלכסון
|
היום הייתי בחופשה מעולם ההיי-טק, והלכתי לסייע לזוגתי בגן
שהיא פתחה - "גן ברמה".
נהנתי מאוד וראיתי כי כל מה שאנו צריכים לדעת, כבר למדנו בגן
(ככותרת אחד הספרים).
מצאתי מקבילית למצבנו היום, ושימו לב טוב-טוב לניתוח המעמיק,
כי "כל מה שאנו צריכים לדעת, כבר למ
|
אין פרפרים בחאן יונס
רק חולדות וזוהמה
אין הפצצות על חאן יונס
אבל יש שם מלחמה
|
כל אחד צריך טריטוריה.
זו אקסיומה, לא תאוריה
|
פססט... נפתחה הדלת
טפ... טפ... עולה במדרגות.
|
|
|
תמיד אישה?
רק בבמה חדשה!
פנינה רוזנבלום
מנסה את כוחה
בסלוגנים, אמרו
לה שחרוזים
הולכים היום. |
|
