|
הוא לקח אותן אחת אחת
ונטש אותן בזו אחר זו
|
אז ישבתי בסלון בוהה בחדשות:
שבעה גלגלי סהר נטבלו.
|
מדי פעם אפרוש אני להתפלל.
עורי עורי, קומי אורי.
ואשוב אליכם, נדבר מן האגן.
|
אני יכול / סלע / אני יכול בלי להתבלבל / להכות אותך עם המקל
|
אינו רואה בשתי עיניו
את שיודעים כל חבריו
|
הבו לי מיטה, בטרם פי יפצח ינחר
אך קודם, במהרה, הבו לי אסלה
|
התנוחה אומרת הכל: היא מצונפת בספרה,
הוא גופו נוטה קמעה אל עברי גופה.
|
מתנת יומולדת אשלוף:
עוגת אלוהים מקושטה,
ודמות לה, וקרם של סוכר.
|
ובא הציבור לראות בקרקס התורה
|
דפים עם מדבקות / דפים עם ציורים / דפים עם אותיות מגושמות של
בת חמש / עשרות דפים / מאות דפים / דפים רבים / דפים גולשים /
דפים בוקעים את סף המגרה
|
הגוף שלי עכשיו הוא רשימת קניות נשכחת, ויש בו בקשות שלא מן
העולם הזה.
|
באופן בו הוא כורך
את חוט החשמל השחור
|
ואספת גופי האבוד
והבאת אל בית עולמך.
|
אני הייתי אחראי על השתיקה הממומשכת
לחתום את הפנים מבלי הראות כל רגש
|
טעמי, אם כן,
מטוב ידו של המשורר
|
נקה את הדם, יפה, אחת שתים, אחת
|
היה אתה לפתק, המתן ליד אדם
|
שם בסוף כל הקיצים כאחד האדם
גם אני שרועה ומתנשפת
פשוטה וריקה מכל,
שם בסוף כל הקיצים.
|
זקנים עולים, נכים עולים, עולות נשים בהריון, והיא
עיניה נעוצות בידים לוחצות על כפתורים ואוחזות בהגה הגדול.
|
"לסיום, משאלה המופנית אל ההוצאה: אנא חלקו את הספר הבא של
הביוגרפיה לשניים, כדי שאפשר יהיה להכנס איתו למיטה."
|
אגל לעיניך כליות ולב
זולת חשקי להצטלב
לאסוף את הגוף בידי האחת
להגיש לפניך אותו כמנחה
|
מיד אוחז בידיים עלה הקרוב אליו לרפואה
|
הזהב מזנב עכשיו בציידיו
מה כבר ניתן לעשות בזהב
|
מקשקש את שמך בגרפיטי
כשם שמקשקשים אותו בשמי תהום
כמקועקע על שד המשורר
|
כל כך קל להאשים, חדל אישים, חדל להאשים
|
כך למצוא את מותי:
בערב שבת, יחף, מול המקרר
|
זה סוס טהור תמים וטוב, כדאי לך לקחת
אל תעשה חשבונות, הוא יעשה לך נחת.
|
הצמאים השותים במזנון לתומם, בשעה הרביעית של היום.
|
אלפים אמה אפסע בשבילך
לך אעצור בקצה גבול תחומי
עת את עם האל תסתרי
|
היטלר הייתה הגדולה מכולן
היא לא רצתה אותנו, רק את הקונדום
פיסה קטנה של גומי, רטובה ומסריחה.
|
אני הייתי אחראי על הכפל בין השד לכרס
לנקות משם את הזיעה המצטברת
|
יום יום אשת פוטיפר, יום יום.
ובלילות אתאווה על משכבי
|
דבר תפלות נפלט (מפי).
שחוק שיחה ותפלות מעירים את האדם אל לויתן.
בערוב היום האל משחק בי.
|
הדורש שותק, יפה וממתין; מסרב לסבול,
דורש בעפר לא ליבול.
|
בשקט שאחרי המלחמה
את יוצאת מבין סדיני
|
הוא שב מעיר הקרב
ולא סיפר דבר
|
אלהים שלי, אביר ורבלי, אשר בסוף משפט
פתחתי את הפה, אל תהא נא אנטיפט
|
ואף שאמר שבו לכם פה עם החמור לא שכח את נעריו, היינו נעירותיו
של החמור, היינו דיבורו בחינת ותפתח את פיה
|
וקם עליהם בסכינו למחוק א' דאמת היא א' דאנכי היא א' דאינה
בבראשית
|
אין מוצץ גבעול אלא נוטריקון - מוציא עצמו מלתת על גבו עול...
"ואבא תמיד אומר" - מאן אבא? אתפלגון רבנן. הללו אומרים: אבא -
אבא ממש. והללו אומרים: אבא - אביו שבשמים, והרי הוא כבן
המתחטא לפני אביו...
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
דגלאס אדאמס
צדק. לא היינו
צריכים לרדת
מהעצים, וגם
לצאת מהאוקיינוס
לא היה צעד נכון
טקטית.
הטרמפיסט |
|
