[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
הענק בגנו


אל היצירות בבמה האהובות על משה עשוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את משה עשור

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יהדות
משנכנס אדם החליטו דסי ומור כמובן להרבות בשמחה ולא סתם אלה כל
יום אחר הצהרים היו מזמינים חברים טובים ל"ארץ מחבואים" ושם
מתחפשים יום אחד לליצנים ויום אחד לשפנפנים ויום אחד לכוכבי
המגילה וזה יום של הילולה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
מושכת ארץ את מאהבה האביב
מפיצה ריח ערוותה הפשוטה
נכונה להתעבר מחברה אב ביב

כמיהה
בלאט ישבה לה אדמה
בלב שממה גדולה
יבשה וסדוקה שפתה
כהתה עינה דאבו עצמותיה

געגוע
אחים יקרים אתם קרובים אתם רחוקים
אתם שוכבים עפר לרגלינו
סופגים בשקט ובהכנעה את דמעותינו
אנו עפר לנשמתכם מרכינים ראש לכבודכם

כמיהה
שתביט תמיד על חצי הכוס הריקה, כאילו הייתה המלאה.
שתשמח בכל השמחות הקטנות כאילו היו גדולות.
שתכיר חברים טובים שישכיחו לך את משפחתך הרחוקה.

כמיהה
שתלמד לקבל את כל חוויה שתעבור השנה באהבה.
שתביט תמיד על הכוס החצי ריקה, כאילו הייתה המלאה.
שתשמח בכל השמחות הקטנות כאילו היו גדולות

אכזבה
פגעתי באישה גדולה וחלשה
על נפשה התחננה בלי בושה
לא ידעתי מה לעשות בראשה
רציתי לעזור לה להביא לקבורות הכחשה

בדידות
מביט בעיניים זקנות
חכמות ומנוסות
אוצרות סודות כמוסות
דמעות מכוסות
כמעט מובסות.

הגות
נכנסתי לבר השדים
בקבוקים בו נעולים
נפתחים לבקשת הילדים

פקקתי לי שד מצוואר צר ומר
הרגשתי איך העומס על חיי לא נגמר.

געגוע
כשביקשתי לי
מגע יד אבודה נתברר לי
הוא איננו וכל שנותר לי
נעשה מעצמו
דמעות עגולות שקופות מלוחות
תפסו להן תאוצה במורד פני החיוורות

הגות
כשפרצת את לבך
חדרת באמת לדביר היכלך
ידעת מה עוצר בעדך

נעורת מבסיסך להוותך
פתחת את ספר הזיכרונות
הפרוס של נפשך

אלגוריה
נחירייך התרחבו להם
בין משב רוח אחד למשנהו
כשחלפנו במעבה הבוסתן

כשנכנסנו למבוך פתע
מעדתי לתוך חייך
נצמדתי לעינייך איבדתי נשימה

אהבה
הנר שכבה אך עתה
היה הוא נרך.
הוא כבה בלבי וצרב.
ידעת מתי ללכת ממני.

הלל
מתברר שאנו אבק כוכבים
עם מטרות מצב רוח וכיוון
לא מתביישים ללמוד מהקדמונים

גורל
הם מרשים לי לדמוע לחלום על דרור
תמיד מביטים קדימה
אין לעצור.

שמחה היא אהבה
אין כוח שיכול לעוצרה
אין חוק שיכול לבטלה
יש רק אדם נבון
שילך בדרכה המוארת

אהבה היא ים של אור
היא גל גדול של תכול
אין סיבה אחת בעולם כולו להפסיק אהבה
לא שכול ולא יתמות
לא מלחמה ולא אלימות

עוד מזמן כשהיינו ילדים
תלשנו עלי כותרת פרחים
בחיוכים גדולים אוהב, לא אוהב
תמיד היה המתח הזה בקצה היד
להיות נאהב למשוך עלה אהוב

אמונה
גם סינדרלה חיפשה הסעה
בעת ההיא .
גם הצפרדע הנרגש גישש
איתר שפתי נסיכה

לצחוק מהחיים להנות מכל חוויה
ממים נופלים על אבן
מיעלים קופצים על סלע
מפרח שנפתח ביום ונסגר למנוחה לעת ערב
מדבורה חרוצה אוספת צוף אשר שבה מעמל יום
מחיוך של תינוק וצחוק של ילד מלא תום

הרהור
כמה רוך, כמה כאב מתלכדים בך.
נלחמת במציאות בשיניים תותבות,
זוחלת על אבני שפה משתלבות,
וזוכרת תמיד לשמור על כתפיים חטובות.

שומע עקיצת געגוע,
ובדיחת קירבה מתחזקת.
איך היה בעבודה?
זכרת אותי? חסרתי לך?

הגות
חיפש לו מצת לקמין חייו
קושש לו עצים למדורה
ושה לעולה שיצית בו
את אש הנעורים באשת נעוריו

אהבה
לו היית אש פורצת בשדה קוצים
הייתי מחיש צעדים למלט נפשי
לו היית אש מלחשת בגחל עבות
הייתי מקשיב לסיפורי חייך
מסעירי הדמים של שועל ערבות

אהבה
הכלנית אירחה אותו הלילה במעונה
עלי גביעה הוא שתה ונירדם בעלטה
עשה אהבה עם הלבנה שהבהבה

אמונה
פוקח עיניים עצומות, עייפות
אחרי קרבות קשים, בתוך לב רחב

געגוע
פתחתי לב גדול אדום,
על הסכין אדום מתוק.
זה כואב, זה בוער
לא ידעתי כמה

אמונה
נפגוש את עצמנו בלי מעצור ופגוש
נפסיק לקוות ומהמציאות יוסר הלוט
ונחייה כל יום כאילו יצאנו לבלות

אמונה
מפרק אותה באהבה.
בשנאה היא התקשה.
בקנאה היא גדלה.
בכעס היא מרעילה.

אהבה
וכששוב פסענו לנו בבוסתן
זרחו עינך בלב האפלה
הצתת בי את סיגר לבי

הגות
ובאופן אבסורדי לא ידעתי
איך לברוח מעצמי
לקחתי קורס פורצי מנעולים
אבל עצמי אותי העלים
לקחתי קורס הישרדות
עצמי לקח בקלות בהתמודדות

אמונה
התקרבתי לחיים דרך המתים
מתברר שאנו במדינה שחיה על מתים
ומתה על חיים
מדינה שמונשמת באופן מלאכותי
ומלאכתה היא אורך נשימתה

אמונה
בחרתי בשלום, כוחו בחלומו.
אנשים חולמים תמיד תמימים
משיבי נפש, מוזגי מים חיים
פשוטים ונפלאים

אמונה
האושר לא תלוי במציאות
האושר חברה הטוב ביותר של האמונה
בן דודה של האהבה ודודנה של האכזבה

הרהור
תמיד שמגיע ריח אביב
אני מרגיש את סוף חמיצות החורף
תחושות של החמצה

געגוע
פעם ידענו לחבוק אתכם בחייכם
הרעפנו אהבה, נשיקות ומתיקות
היום אנו עורמים על לבכם
פרחים טריים יפים ריחניים
בדיוק כמוכם בשעת לכתכם
מוסיפים דמעות מלוחות על לבכם המתוק

געגוע
קחי אותי למחוזות הנטושים של חייך
הפינות המוארות שטרחת לקבור
בבית עלמין חיים וייבש המשווע למים

אמונה
ראיתי לה חזה רועד
חזה שהיניק והרדים עוללים
חזה שקרב ופיתה בעלים

אהבה
בבואי להיפרד ממך הלילה
אני נסער נפחד ונרעד.
כמה כוח צריך להגיד שלום

אהבה
מבקשת עזרה במעונה
לוכדת אותך בלשונה
מניחה מצע מפואר, ליבה מכוער.

הרהור
ניסיתי לדבר על ליבם
אך זה לא עזר, הם פחדו על נפשם
אז ישבתי ושאלתי אותם
למועד לידתם

אהבה
לחרוז חרוז מלא ולא חפוז
מצאתי לי ילדה
חדרתי לים עיניה
פשקתי לרווחה ירחיה

אל תשאיר חבר לבד
גם אם אתה חושב שזה מגיע לו
תהיי חבר תושיט יד , אל תדאג
זה בטוח ישתלם לך.

כולם דרוכים החייל בחזית
האם בעורף הבית מזילה דמעה
מליחות זולגת על לחיה הקרה
וחייל מלוח מזיעה חמה שנתקררה.




מי ייתן
ובגלגול הבא
יהיו לך
פנוטיפים של
חמור!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 37201. בבמה מאז 19/6/04 17:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למשה עשור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה