|
משנכנס אדם החליטו דסי ומור כמובן להרבות בשמחה ולא סתם אלה כל
יום אחר הצהרים היו מזמינים חברים טובים ל"ארץ מחבואים" ושם
מתחפשים יום אחד לליצנים ויום אחד לשפנפנים ויום אחד לכוכבי
המגילה וזה יום של הילולה.
|
מושכת ארץ את מאהבה האביב
מפיצה ריח ערוותה הפשוטה
נכונה להתעבר מחברה אב ביב
|
בלאט ישבה לה אדמה
בלב שממה גדולה
יבשה וסדוקה שפתה
כהתה עינה דאבו עצמותיה
|
אחים יקרים אתם קרובים אתם רחוקים
אתם שוכבים עפר לרגלינו
סופגים בשקט ובהכנעה את דמעותינו
אנו עפר לנשמתכם מרכינים ראש לכבודכם
|
שתלמד לקבל את כל חוויה שתעבור השנה באהבה.
שתביט תמיד על הכוס החצי ריקה, כאילו הייתה המלאה.
שתשמח בכל השמחות הקטנות כאילו היו גדולות
|
שתביט תמיד על חצי הכוס הריקה, כאילו הייתה המלאה.
שתשמח בכל השמחות הקטנות כאילו היו גדולות.
שתכיר חברים טובים שישכיחו לך את משפחתך הרחוקה.
|
פגעתי באישה גדולה וחלשה
על נפשה התחננה בלי בושה
לא ידעתי מה לעשות בראשה
רציתי לעזור לה להביא לקבורות הכחשה
|
מביט בעיניים זקנות
חכמות ומנוסות
אוצרות סודות כמוסות
דמעות מכוסות
כמעט מובסות.
|
נכנסתי לבר השדים
בקבוקים בו נעולים
נפתחים לבקשת הילדים
פקקתי לי שד מצוואר צר ומר
הרגשתי איך העומס על חיי לא נגמר.
|
כשביקשתי לי
מגע יד אבודה נתברר לי
הוא איננו וכל שנותר לי
נעשה מעצמו
דמעות עגולות שקופות מלוחות
תפסו להן תאוצה במורד פני החיוורות
|
כשפרצת את לבך
חדרת באמת לדביר היכלך
ידעת מה עוצר בעדך
נעורת מבסיסך להוותך
פתחת את ספר הזיכרונות
הפרוס של נפשך
|
נחירייך התרחבו להם
בין משב רוח אחד למשנהו
כשחלפנו במעבה הבוסתן
כשנכנסנו למבוך פתע
מעדתי לתוך חייך
נצמדתי לעינייך איבדתי נשימה
|
הנר שכבה אך עתה
היה הוא נרך.
הוא כבה בלבי וצרב.
ידעת מתי ללכת ממני.
|
מתברר שאנו אבק כוכבים
עם מטרות מצב רוח וכיוון
לא מתביישים ללמוד מהקדמונים
|
הם מרשים לי לדמוע לחלום על דרור
תמיד מביטים קדימה
אין לעצור.
|
שמחה היא אהבה
אין כוח שיכול לעוצרה
אין חוק שיכול לבטלה
יש רק אדם נבון
שילך בדרכה המוארת
אהבה היא ים של אור
היא גל גדול של תכול
אין סיבה אחת בעולם כולו להפסיק אהבה
לא שכול ולא יתמות
לא מלחמה ולא אלימות
|
עוד מזמן כשהיינו ילדים
תלשנו עלי כותרת פרחים
בחיוכים גדולים אוהב, לא אוהב
תמיד היה המתח הזה בקצה היד
להיות נאהב למשוך עלה אהוב
|
גם סינדרלה חיפשה הסעה
בעת ההיא .
גם הצפרדע הנרגש גישש
איתר שפתי נסיכה
|
לצחוק מהחיים להנות מכל חוויה
ממים נופלים על אבן
מיעלים קופצים על סלע
מפרח שנפתח ביום ונסגר למנוחה לעת ערב
מדבורה חרוצה אוספת צוף אשר שבה מעמל יום
מחיוך של תינוק וצחוק של ילד מלא תום
|
כמה רוך, כמה כאב מתלכדים בך.
נלחמת במציאות בשיניים תותבות,
זוחלת על אבני שפה משתלבות,
וזוכרת תמיד לשמור על כתפיים חטובות.
|
שומע עקיצת געגוע,
ובדיחת קירבה מתחזקת.
איך היה בעבודה?
זכרת אותי? חסרתי לך?
|
חיפש לו מצת לקמין חייו
קושש לו עצים למדורה
ושה לעולה שיצית בו
את אש הנעורים באשת נעוריו
|
לו היית אש פורצת בשדה קוצים
הייתי מחיש צעדים למלט נפשי
לו היית אש מלחשת בגחל עבות
הייתי מקשיב לסיפורי חייך
מסעירי הדמים של שועל ערבות
|
הכלנית אירחה אותו הלילה במעונה
עלי גביעה הוא שתה ונירדם בעלטה
עשה אהבה עם הלבנה שהבהבה
|
פוקח עיניים עצומות, עייפות
אחרי קרבות קשים, בתוך לב רחב
|
פתחתי לב גדול אדום,
על הסכין אדום מתוק.
זה כואב, זה בוער
לא ידעתי כמה
|
אני צף בין שמים לארץ.
ושוב חוזר אני להיות ,
יונק שאין בו דעת ,רצון וגאווה,
רק יצר חיים.
|
נפגוש את עצמנו בלי מעצור ופגוש
נפסיק לקוות ומהמציאות יוסר הלוט
ונחייה כל יום כאילו יצאנו לבלות
|
מפרק אותה באהבה.
בשנאה היא התקשה.
בקנאה היא גדלה.
בכעס היא מרעילה.
|
וכששוב פסענו לנו בבוסתן
זרחו עינך בלב האפלה
הצתת בי את סיגר לבי
|
ובאופן אבסורדי לא ידעתי
איך לברוח מעצמי
לקחתי קורס פורצי מנעולים
אבל עצמי אותי העלים
לקחתי קורס הישרדות
עצמי לקח בקלות בהתמודדות
|
התקרבתי לחיים דרך המתים
מתברר שאנו במדינה שחיה על מתים
ומתה על חיים
מדינה שמונשמת באופן מלאכותי
ומלאכתה היא אורך נשימתה
|
בחרתי בשלום, כוחו בחלומו.
אנשים חולמים תמיד תמימים
משיבי נפש, מוזגי מים חיים
פשוטים ונפלאים
|
האושר לא תלוי במציאות
האושר חברה הטוב ביותר של האמונה
בן דודה של האהבה ודודנה של האכזבה
|
תמיד שמגיע ריח אביב
אני מרגיש את סוף חמיצות החורף
תחושות של החמצה
|
פעם ידענו לחבוק אתכם בחייכם
הרעפנו אהבה, נשיקות ומתיקות
היום אנו עורמים על לבכם
פרחים טריים יפים ריחניים
בדיוק כמוכם בשעת לכתכם
מוסיפים דמעות מלוחות על לבכם המתוק
|
קחי אותי למחוזות הנטושים של חייך
הפינות המוארות שטרחת לקבור
בבית עלמין חיים וייבש המשווע למים
|
ראיתי לה חזה רועד
חזה שהיניק והרדים עוללים
חזה שקרב ופיתה בעלים
|
בבואי להיפרד ממך הלילה
אני נסער נפחד ונרעד.
כמה כוח צריך להגיד שלום
|
מבקשת עזרה במעונה
לוכדת אותך בלשונה
מניחה מצע מפואר, ליבה מכוער.
|
ניסיתי לדבר על ליבם
אך זה לא עזר, הם פחדו על נפשם
אז ישבתי ושאלתי אותם
למועד לידתם
|
לחרוז חרוז מלא ולא חפוז
מצאתי לי ילדה
חדרתי לים עיניה
פשקתי לרווחה ירחיה
|
אל תשאיר חבר לבד
גם אם אתה חושב שזה מגיע לו
תהיי חבר תושיט יד , אל תדאג
זה בטוח ישתלם לך.
|
כולם דרוכים החייל בחזית
האם בעורף הבית מזילה דמעה
מליחות זולגת על לחיה הקרה
וחייל מלוח מזיעה חמה שנתקררה.
|
|
|
נמנמת = פיג'מה
האגודה להעשרת
אוצר המילים של
יוצרים וסתם
כאלה שאוהבים
לקרוא סלוגנים |
|
