|
הוא היה מגרד את ראשו ללא הרף, בתחושה שתולעים רעבתניים היו
זוחלים להם על ראשו, מכרסמים את דרכם למוחו, והיה אומר לעצמו:
אין להם סבלנות, הם לא יכולים לחכות עד לקבר, לארוחה הגדולה,
הם כבר התחילו עם המתאבנים.
|
רגע לפני השקיעה. הם עמדו על המרפסת. הוא אמר לה: תראי איזו
שקיעה נפלאה. היא מלמלה כן, עוד מעט היא תשקע, תשקע באדמה, יפה
כל כך... מה אתה עושה היא זעקה בעודו מטפס על המעקה...
|
"תשמע, ממש כיף לי להיות לבד, אבל יכול להיות שלך יש משהו שאני
צריכה."
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זה נכון, פעם
הדרך לגהינום
היתה רצופה
כוונות טובות
אבל לפני שנה
החלפנו לאקרשטין
זה אולי פחות
טראגי
אבל מגיעים הרבה
יותר מהר
האנטי כרייסט
ברגע של וידוי |
|
