[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 103559863 103559863
אל היוצרים המוערכים על ידי מורטן סטיין
'עד שיגיעו לכלל הכרה לא יתמרדו לעולם,
ואי-אפשר שיגיעו לכלל הכרה עד שיתמרדו'
                                             
ג'ורג' אורוול




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
אם יכולת לבחור עולם לחיות בו,
איזו בחירה היית עושה...

סופני
זה היה לילה רביעי אפל וקר במיוחד כשאני נתקלתי בפעם הראשונה
ברעשים....
הטפטוף התמידי מהתקרה אשר יגרום לי לכול כך הרבה יסורים, בטח
עברו כבר בערך שש חודשים מהתקרית. חודש אחרי שהדיירת החדשה
עברה לגור למעלה.

פואנטה
האדם הוא השטן של עצמו...

פואנטה
מדוע מסעות מתחילים
מדוע מסעות חייבים להסתיים
אתה לא היית רק בני
היית חברי הטוב

אימה
לכל אחד יש הגדרה אחרת למושג 'נורמלי', הדרך שבה החברה רוצה
לקבל דברים, ולי היה מושג משלי. זה פשוט קרה יום אחד, עזבתי את
החברה ה'נורמלית' ונכנסתי לנורמליות לפי הגדרותי.

פואנטה
הוא פעם היה ילד נורמלי, כמו כול ילד אחר, הוא אהב את החיים
שלו.

הכול התחיל באמצע כיתה ט', הוא התחיל להרגיש אבוד בתוך הלחצים
של החברה התובענית.
הביטחון העצמי שלו התחיל לרדת בצורות דרסטיות, הוא היה נסגר
בחדרו שעות על גבי שעות.
הוא התחיל להרגיש כאילו כל

אימה
הוא צועד באיטיות לרחבי הרצפה המלוכלכת, קורבנו חסר חיים,
עיניים זגוגיות בוהות אל התהום. הרוצח, רב אמן, תנועותיו
בטוחות ושוות; מכה בגפרור באלגנטיות ושורף את הבית...

דיאלוג
מלאך, מכנסיים, חזה, שעה, הכרות, ישן, גדול, ברק, צל, קול,
רגע, רכבת, פחד, גאון, סמים, ידיים, מפלץ, הגיון, צחוק, לעולם,
ירח, קריסטל, אנחה, עינויים, מוזיקה, לבד, תשוקה, יצר מיני,
לא, כן, טרגדיה, פרי, לתוך, בובה, תחת, חלב, חלה, אשמה, משומש,
חדש, כן, יד...

פואנטה
ההבדל של ימי קדם לימינו...
יש לנו בניינים יותר גבוהים אך פיוזים יותר קצרים
כבישים ארוכים יותר אך
אנחנו מוציאים יותר אך יש לנו פחות

מלאכים אלוהים והשטן
מלאך שחור, יופייך צלול,
לא כמו אדוננו הישן.
מלאך שחור, אתה כול מה שאני רוצה,
כי אלוהים הוא סתם סוחר עבדים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בוהה בעננים עם ראיה שבורה,
עיניים שחורות מנופצות,
דמותך היא שקרית.

מכוון להרס עצמי.

הרהור
תכוון את מוחנו ל-MTV,
כולנו נחשוב אותו דבר,
אתה תאמר לנו בדיוק מי אנחנו,
תייצר בהמוניות את היחודיות שלנו...

אמונה
מבט בן אלפי שנים,
סוחב איתו את חטאי הזמן,
עיניים שראו את הכל,
עייפות ממוות, מחלות ומלחמה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני מתבונן
זה מה שאני עושה
אני הולך למועדונים המוניים
מקומות שיתכן שאני לא שייך אליהם
תופס כיסא בפינה חשוכה
ומתבונן

משל
פעם הייתי מלאת תקווה וחלומות אך כעת אני עייפה,
כבר לא צעירה ומלאת חיים אלא ספוגת רעלים ומחלות,
הערפל שיצרתם מרחף מעליי.

בלילה חסר כוכבים
לפני שנים רבות
את משכת אותי לבפנים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שמש עטופה בתכריכים מכסה את רמת גן
מולבשת באגדה
מטילה צל נסתר

אתם בניתם לעצמכם שריון מנטלי ונדבקתם אליו, הראיה שלכם
מוגבלת.

מתחת לבשר,
ולכול מה שהוא מחזיק.
מתחת ללחישות המילים,
ולהנאות הבלתי נאמרות.

תעמוד על הבמה שבנית לעצמך
ותצעק על כל העולם.
תגרום להם להתכווץ מכול מילה שאתה אומר.

תקשיב לליבי,
תשמע את הפחד,
את הצורך,
את התשוקה שאני שומר בתוכי...

כמו שעון שבור,
תמיד מראה על אותה שעה,
לילה נצחי,
מאמץ את הצללים...

אני לא חי חיים, מאיזה סיבה שהכוחות ששולטים בי החליטו לקרוע
אותי בפראות ובשלמות מהבד העדין של החברה...

אתה מנסה לחלום, חלומות כואבים מתכתיים ואפורים, אתה לא מסוגל
לחלום....

כשאני אמות יקיריי...
אל תשירו שירים עצובים בשבילי
אל תנטעו ורדים על ראשי

אני בן אדם
אני רוח
אני זה שמחפש את הדרך להתנסות

משתמש ומנצל:
אתה מחסל אותי
כול סנטימנטר מגופי
אתה לועס אותי ואז יורק אותי

אתה פוחד...
אתה מתחיל לרעוד אז אתה נשכב במיטה
כול השערות שלך סומרות
אתה הלסת שלך קפואה

הדרך שאתה חושב
הצחנה האנושית שלך

שנאת האנשים
עצבות האמונה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
-למה בדיחות על
בלונדיניות תמיד
קצרות?
-כדי שגברים
יוכלו לזכור
אותן


תרומה לבמה





יוצר מס' 22693. בבמה מאז 1/5/03 9:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למורטן סטיין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה