|
 103559863
'עד שיגיעו לכלל הכרה לא יתמרדו לעולם,
ואי-אפשר שיגיעו לכלל הכרה עד שיתמרדו'
ג'ורג' אורוול
אם יכולת לבחור עולם לחיות בו,
איזו בחירה היית עושה...
|
זה היה לילה רביעי אפל וקר במיוחד כשאני נתקלתי בפעם הראשונה
ברעשים....
הטפטוף התמידי מהתקרה אשר יגרום לי לכול כך הרבה יסורים, בטח
עברו כבר בערך שש חודשים מהתקרית. חודש אחרי שהדיירת החדשה
עברה לגור למעלה.
|
מדוע מסעות מתחילים
מדוע מסעות חייבים להסתיים
אתה לא היית רק בני
היית חברי הטוב
|
לכל אחד יש הגדרה אחרת למושג 'נורמלי', הדרך שבה החברה רוצה
לקבל דברים, ולי היה מושג משלי. זה פשוט קרה יום אחד, עזבתי את
החברה ה'נורמלית' ונכנסתי לנורמליות לפי הגדרותי.
|
הוא פעם היה ילד נורמלי, כמו כול ילד אחר, הוא אהב את החיים
שלו.
הכול התחיל באמצע כיתה ט', הוא התחיל להרגיש אבוד בתוך הלחצים
של החברה התובענית.
הביטחון העצמי שלו התחיל לרדת בצורות דרסטיות, הוא היה נסגר
בחדרו שעות על גבי שעות.
הוא התחיל להרגיש כאילו כל
|
הוא צועד באיטיות לרחבי הרצפה המלוכלכת, קורבנו חסר חיים,
עיניים זגוגיות בוהות אל התהום. הרוצח, רב אמן, תנועותיו
בטוחות ושוות; מכה בגפרור באלגנטיות ושורף את הבית...
|
מלאך, מכנסיים, חזה, שעה, הכרות, ישן, גדול, ברק, צל, קול,
רגע, רכבת, פחד, גאון, סמים, ידיים, מפלץ, הגיון, צחוק, לעולם,
ירח, קריסטל, אנחה, עינויים, מוזיקה, לבד, תשוקה, יצר מיני,
לא, כן, טרגדיה, פרי, לתוך, בובה, תחת, חלב, חלה, אשמה, משומש,
חדש, כן, יד...
|
ההבדל של ימי קדם לימינו...
יש לנו בניינים יותר גבוהים אך פיוזים יותר קצרים
כבישים ארוכים יותר אך
אנחנו מוציאים יותר אך יש לנו פחות
|
מלאך שחור, יופייך צלול,
לא כמו אדוננו הישן.
מלאך שחור, אתה כול מה שאני רוצה,
כי אלוהים הוא סתם סוחר עבדים.
|
בוהה בעננים עם ראיה שבורה,
עיניים שחורות מנופצות,
דמותך היא שקרית.
מכוון להרס עצמי.
|
תכוון את מוחנו ל-MTV,
כולנו נחשוב אותו דבר,
אתה תאמר לנו בדיוק מי אנחנו,
תייצר בהמוניות את היחודיות שלנו...
|
מבט בן אלפי שנים,
סוחב איתו את חטאי הזמן,
עיניים שראו את הכל,
עייפות ממוות, מחלות ומלחמה.
|
אני מתבונן
זה מה שאני עושה
אני הולך למועדונים המוניים
מקומות שיתכן שאני לא שייך אליהם
תופס כיסא בפינה חשוכה
ומתבונן
|
פעם הייתי מלאת תקווה וחלומות אך כעת אני עייפה,
כבר לא צעירה ומלאת חיים אלא ספוגת רעלים ומחלות,
הערפל שיצרתם מרחף מעליי.
|
בלילה חסר כוכבים
לפני שנים רבות
את משכת אותי לבפנים
|
שמש עטופה בתכריכים מכסה את רמת גן
מולבשת באגדה
מטילה צל נסתר
|
אתם בניתם לעצמכם שריון מנטלי ונדבקתם אליו, הראיה שלכם
מוגבלת.
|
מתחת לבשר,
ולכול מה שהוא מחזיק.
מתחת ללחישות המילים,
ולהנאות הבלתי נאמרות.
|
תעמוד על הבמה שבנית לעצמך
ותצעק על כל העולם.
תגרום להם להתכווץ מכול מילה שאתה אומר.
|
תקשיב לליבי,
תשמע את הפחד,
את הצורך,
את התשוקה שאני שומר בתוכי...
|
כמו שעון שבור,
תמיד מראה על אותה שעה,
לילה נצחי,
מאמץ את הצללים...
|
אני לא חי חיים, מאיזה סיבה שהכוחות ששולטים בי החליטו לקרוע
אותי בפראות ובשלמות מהבד העדין של החברה...
|
אתה מנסה לחלום, חלומות כואבים מתכתיים ואפורים, אתה לא מסוגל
לחלום....
|
כשאני אמות יקיריי...
אל תשירו שירים עצובים בשבילי
אל תנטעו ורדים על ראשי
|
אני בן אדם
אני רוח
אני זה שמחפש את הדרך להתנסות
|
משתמש ומנצל:
אתה מחסל אותי
כול סנטימנטר מגופי
אתה לועס אותי ואז יורק אותי
|
אתה פוחד...
אתה מתחיל לרעוד אז אתה נשכב במיטה
כול השערות שלך סומרות
אתה הלסת שלך קפואה
|
הדרך שאתה חושב
הצחנה האנושית שלך
שנאת האנשים
עצבות האמונה
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
ההוא האדום
מלמעלה זה בועז
רימר? |
|
