|
 261731895
אני לא מבקשת שומדבר מאלוהים.
אלוהים הוא לא מלצר.
אני זוכר את היום, שנכנסתי לביתך וצנחנו על מיטתך העטופה
בסדיני משי לבנים, מהולים בריחך.
הייתי בתוכך במשך שעות.
וידעתי, ידענו, שנהיה יחד לנצח.
|
אני כלבה כי בבחור הזה, כן זה שדברתי עליו לפני שתי שורות, או
יותר נכון שלוש, בגדתי. כן כן, הזדיינתי עם החבר הכי טוב שלו,
וגם עם הידידה הכי טובה שלו. וגם נהניתי מזה. כי אני כלבה, הכי
הכי כלבה.
|
אני מתקשרת אליך מהדרך עוד חמש פעמים, או חמש עשרה.
מי סופר.
שוב אתה לא עונה.
|
היא חייכה לעצמה כשנזכרה בנשיקה החטופה שהביאה לגלי, סתם כדי
לראות, איך זה להיות עם בת.
היא צחקה שנזכרה בתשואות הבנים החמות, בעיקר של אודי שעודדו
אותן להמשיך.
|
עצמתי את עיניי ונכנסתי מתחת לכל הקצף הנעים הזה שהצטבר
באמבטיה,
ונזכרתי.
|
אהבת לראות אותי בוכה.
אהבת לראות אותי לא בשלמותי, כפי שהייתי נוהגת להיראות.
היית אוהב למרוח לי את המסקרה שלי על הלחיים.
ללכלך את כל כולי בכאב.
|
פשוט רצתי הביתה, עליתי לחדר וחפנתי את הראש בכרית, בכרית עם
הריח נועה המתוק, העדין וצעקתי ובכיתי וצעקתי. וקיוויתי שהיא
תשמע... וידעתי שהנסיכה שלי לא תחזור אלי.
|
כל בוקר אני קמה, ומסתכלת על עצמי במראה.
מורחת על עצמי טונות של איפור וחיוכים.
אני מציירת לעצמי חיוך ענק ענק על השפתיים.
עם אודם אדום אדום.
|
עיינים ירוקות, צלולות, הפכו מקומטות,
אף כפתור, הפך לאדום ועייף.
היא עייפה,
כבר נמאס לה לנסות.
|
סוד, כל-כך מתוק.
חצי, שהופך אותי לשלמה.
מילה, שגורמת לי להרגיש מיוחדת.
לחישה, שגורמת לי להרגיש הכי שלך.
|
ואיך אתה אוהב ת'נשיקה שלנו, עם הרבה לשון?!
טוב, אני אזכור את זה להבא.
אני אוהבת אותך, אני אעשה הכל כדי לשמח אותך!
|
והצבעים שלי,
הם דוהים ונמחקים.
|
עיניה הקטנות הירוקות שהורישה לך, דומעות ללא הפסקה.
|
כולנו עומדים בשמש החמה.
סובבים את האבן, אשר חצוב עליה שמך, כשנדמה כאילו הירוק עומד
להשתלט עליו.
ואת שוכבת בפנים נטולת חיים, עטופה בטלאים טלאים, של אבן.
|
אני אוהבת אותך, כל החבילה. הכי בעולם.
|
תביט במראה,
תראה איזה מושלם אתה.
יצירת פאר של אלוהים.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
שמתם לב שיש אחד
שמאשר את
הסלוגנים, וזה
שמאשר את
הסלוגנים.
זה שני אנשים
אחרים? או שזה
מישהו שיש לו
שני שמות
פרטיים. |
|
