|
איפה שהוא, במקום בו נפגש הר עם ים ולבן עם ירוק
וכחול היתווצרה לה ילדה.
והיום היא כבר לא ילדה
והיום היא כבר לא שם
אפשר מרחוק יצעק לי את שמי
אפשר מקרוב יגע בכתפי
|
אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שליטפתי לך את הפנים.
אני לא זוכר את צבע העיניים שלך ששואלים.
אני לא זוכר באיזה צד נקודת החן שלך מונחת.
|
מאוחר
מאוחר
אלוהים כמה מאוחר.
מאוחר לעזוב את החדר
מאוחר ללכת לישון.
|
בוא תיכנס זה ממש פה ליד
משהו שיצרתי לגמרי לבד
אין הבטחה שהפעם זה יצליח
ובכל זאת משהו...
|
כנראה שמהיום מסתפקים בשופטים
|
חליתי במחלת נקיון.
רוצה הכל נקי, נקי
מבריק ,מבריק
פשוט ,פשוט
אסוף ,אסוף
חלק.
|
ויש שם גיטרה מונחת שאף אחד לא מנגן עליה, חוץ מהרצון החופשי
שלי
לטעום קצת שקרים לבנים.
|
יש כל כך הרבה מכם וכל כך מעט ממני ואני לא יודעת איך לחלק את
עצמי כך שתישאר מידה מסוימת של הגינות
|
מצאתי לנכון להסתכל החוצה על האפור המטעה של ירושלים הא-מינית
ולשמוע צלילים שלא שייכים לפה אבל ממלאים לי את החללים
שמתרוקנים בלילה.
|
אני הולכת רק עם שמלות, היא אומרת,
זה מסתיר את כל הגלדים
|
ניסית פעם להתמודד עם הציניות שלך?
|
בפעם אחרונה שתפסו אותי על מבטא בריטי כבד לא יכולתי לזוז
שבועיים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם יכולים לתת
אגוזים למי שאין
לו שיניים...
אבל ראבאק, אל
תתנו אגוזים למי
שלא יכול לפצח
אותם!!! |
|
