|
...
אחבקך ואתאבן סביב גופך
כאם המערסלת תינוקה
כחומה המגנה על עירה
אגן על תהילתך.
|
בת הים אבדה רגליה ואני..
את לובן דמעתי.
|
"... עורקי אכזב כנחלים אלמים
ורידים נמתחים למראה שרירי לחי רפויים..."
|
|
|
אנשים לא מתים
סתם!
כל מי שמת, רצה
למות מתישהו...
הרצל אביטן |
|
