|
...
אחבקך ואתאבן סביב גופך
כאם המערסלת תינוקה
כחומה המגנה על עירה
אגן על תהילתך.
|
בת הים אבדה רגליה ואני..
את לובן דמעתי.
|
"... עורקי אכזב כנחלים אלמים
ורידים נמתחים למראה שרירי לחי רפויים..."
|
|
|
אם אתה למעלה
והוא למטה, אז
איך שעדיין אני
זו שמתעייפת?
מיכלי ברגע
מבולבל
(ויש המשך) |
|
