|
אנחנו יפים תמירים ואף סולד
אנחנו עשירים גו זקוף ולב חומד
אין כמונו מרכז העניינים
תנו לנו כמה עננים
|
בדם ואש כבשתם את עיניכם
בדם ואש סיממתם את נפשכם
תימרות הדם ונחלי האש לא יכסו על חולשתכם
לכבוש באהבה את הנפש הטהורה
|
צלילים וצבעים שטים בים הדימיון
קולות מאנשים בוקעים מדמויות
מי האנשים מי הדמויות
קול הדמות בתוך האדם
קול המציאות שאינה אלא דמיון
|
למה לא יוצא לי השיר
למה הוא לא רך וענוג
אין בו קטיפה אין בו אהבה
יש בו רק אש התשוקה
|
הכיכר ריקה ואני מילואה
אני מלא וכיסיי ריקים
אולי תרקנו כיסים ותתחילו להתמלאות
הכיכר עדייין מחכה
|
אבל למה . איך. הצילצול המזויע הזה.
מעיר את המציאות ממציאותה לעבר חלום
מרמה את כל בני האדם ומאיץ עבדותם
רודה בכל בני חלוף עד יחלופו
צורב את צליליו בנפש ענוגה
|
מה קורה לכם אנשים העולם מדהים
כל העמקים פורחים צהוב וירוק
יותר צהוב אבל תעזוב
בעצם אל תחשוב
|
ניסיתי לפתוח את הפה ניסיתי לחייך
ניסיתי לעכל להשתתף בשמחתך
ניסיתי לאהוב רציתי ללטף
ניסיתי לחבק רק להתעלף
|
השיר והמזמור ולמנצח משכיל
מה ייתן לפיו עת יתגלגל הגיל
כשחציר ימיו ביד פה מהביל
|
|
|
דוקטור, מאז
שעשיתי פירסינג
בקרן, התחילה לי
אינפקציה. אני
חוששת לשלומה של
הקרן שלי. אם
יאלצו להסיר
אותה, אני כבר
לא אהיה קרנפית,
כי לא תהיה לי
קרן, אני אהיה
סתם פית תותים.
קרנפית התותים
החליטה לוותר. |
|
