|
חברים שלי ואני נחנו על ספסל בדרך הביתה, בגלל שההליכה הביתה
עוד ארוכה. דיברנו על הא ועל דא. לפתע, ממש משום מקום, התיישב
לידנו עורב...
|
"אבא?" היא פנתה אלי בשאלה ואז משכה באף שלה. "אני אוהבת
אותך". היא שתקה לרגע ואז חייכה מעין חיוך עצוב...
|
עניתי בחיוב. התרווחתי בכורסת העור השחורה וכיחכחתי בגרוני. את
סיפור גלגל החיים חייבים לספר בראש ובקול צלולים וברורים.
|
זה היה בוקר יום שני. וכמו בכל יום שני, קמתי בשעה 4:58 לפנות
בוקר והתחלתי להתארגן לעבודה. אני עובד בקומה הכי גבוהה של
בניין המשרדים הכי גבוה בעולם.
|
כמו בכל יום בעשרים מיליון שנים האחרונות, אלוהים ישב לו על
כיסא העננים שלו וצפה בטלויזיה. "שוב שידור חוזר של סיינפלד?!"
הוא שאל בצעקה שאליה התלווה רעם מחריש אוזניים...
|
העיינים האלה, הוא מכיר אותן. תווי פנים מוכרות. תחילה הוא לא
היה בטוח, בגלל הזקן והשפם שעטפו את פניו של הבחור ששאל לשמו.
הוא התחיל לתהות. יכול להיות ש...
|
ליבו של דניאל החסיר פעימה. הוא השפיל את ראשו, פיו נפער
ונשמעה ממנו אנחה. הוא לטש בה עיניים לרגע, ולמרות שהוא היה
בטוח שזה לא יקרה - זלגו דמעות מעיניו.
|
|
|
זה ממש ממש
אירוני שאנשים
אומרים "מסיבה
פיצוץ" אחרי כל
מה שקרה...
צרצר. |
|
