|
מממ... קצת מוזר לכתוב על עצמך, לא? אנסה בכל זאת:
ילידת 73', בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח בירושלים
השתתפה בקורס נהדר (ומומלץ!) לכתיבת פרוזה בבית
אריאלה ובתקופה ההיא כתבה כמה סיפורים קצרים ותסריט
לסידרת דרמה.
הייתי מאוד רוצה שתהיה לי קבורה / הלוויה אזרחית, נראה לי שזה
אפשרי בקיבוץ עינת. אשמח להיקבר ליד מיכל ניב האמיצה.
לא היה לי מעולם קשר עם הדת אז אין סיבה שזה יתחיל עכשיו.
אל תספרו עליי, הספדים זה ממש לא אני.
בכל אופן, שימו שיר של עברי לידר: 'זכיתי לאהוב'.
|
שמתי לב לוילון המוגף מסביב למיטה שלי, הסתכלתי לצד השני,
לחלון - השחר בדיוק עלה בחוץ. תנקי שם תנקי שם טוב, אנחנו
הולכות לרופא, צריך ללבוש את התחתונים החגיגיים, בטח שהוא
יבדוק אותך שמה, ברור!
|
האינסטינקט החקרני - עיתונאי שלה התעורר, מה זאת אומרת? שאלה
אותה "הכרת את הפרופסור?" היא לא ענתה, רק צקצקה בשפתיים וחזרה
בקול ברור יותר: כול כאלב ביג'י יומו". היא לא ידעה איך לדובב
אותה; הרבה זמן לא דיברה עם אישה כמוה, לא מאיזשהו צד של מחלה,
אין לה אינטרס
|
בא לי לכתוב סיפור, סיפור על אנשים מפורסמים או לפחות על אנשים
רגילים, שמדברים עם אנשים מפורסמים - על בחורה שמאוד רוצה
לפגוש את דיויד בואי ואת יואב קוטנר, ביחד.
|
אני יושבת מול השמש השוקעת לה עוד מעט, מנסה להירגע בעזרת
הכתיבה. היד רועדת והמחשבות רצות - מה יהיה מה יקרה.
איזה מקסים הוא! לא היה גבול לאושרי כשירדנו במדרגות ואיכשהו
החזקנו ידיים, אחיזה חזקה כזו, הדדית - אני חושבת.
|
אני יושבת בתחנת המשטרה, משעינה את הראש על הקיר ומנסה לעצום
את העיניים. הקצין נכנס לחדר ומתיישב לידי: "אז מה, לקחת פעם
טריפים? אקסטות?" אני מסתכלת עליו בעיניים כהות: "מה אתה רוצה
ממני?" -"מה לקחת?" -"סתם ג'וינט, בקושי שאחטה". "אף פעם לא
לקחת איזה כדור או מ
|
גם הפעם זה מגיע, הרצון / צורך / תאווה ממש לכתוב, יחד עם
לגעת, לרצות, להיות, להתמלא בבנאדם שרק לפני דקה הכרתי.
|
הקטע הבא הוא חלק מסידרה של מונולוגים וסיפורים על חבורת
צעירים הנפגשים בקבוצת תמיכה בבית חולים לחולי נפש.
|
שלום לך אהובי המשוגע,
היצור הכי אהוב עליי בעולם, אמרתי כשנפגשנו, למה?
|
אתמול בלילה עברתי חוויה מדהימה, מיסטית ממש, הארה ענקית -
תובנה עמוקה ליטפה את בטני וגבי, זרועותיי וירכיי חשתי לאות
מוחלטת כמעט שיתוק של הגוף.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
רוקפור זה בסך
הכל גרביים
מסריחות עם קצת
לקטוז מסביב.
עמוס מהמוסד
בוויכוח עם מרב
מיכאלי. |
|
