|
היא מכרסמת עוד פריכית להראות שהיא אוכלת
אני מחייכת עוד חיוך להראות שאני שמחה
אבל כשאנחנו לבד המסיכה יורדת
היא עושה כפיפות בטן ואירובי, אני בוכה
|
ארגזים, ארגזים, ארגזים, ארגזים
מכתה גימ"ל בערך לא כתבתי בחרוזים
עכשיו זה קצת משחרר את הסתימה
שנוצרה לי במח מבדידות עמוקה
|
אתם הרי יודעים בדיוק כמוני
שלא, אני לא הטיפוס
אני לא הטיפוס שחותך לעצמו את הורידים
או תולה את עצמו מהתקרה
|
נדב, אתה יודע, במבט ראשון אתה נראה מקסים
עם הבייבי פייס והפגם הקל בשי"ן
אבל כל מי שעוצר לידך לדקה
יכול לראות שזו רק מסכה
|
אני מקדמת בברכה את השכחה המתוקה של השינה.
אני מתנתקת מהכאב.
|
מאז שאני זוכרת היתה לי התחושה
שמה לעשות אני קצת דפוקה
עשיתי אבחון, אמרו בעיה ידועה
קצת פסיכולוגית תפתור לך אותה
|
אני מרחמת עליך על כך שאתה ילד קטן כלוא בתוך חומות שאתה לא
רואה, מאמין באמת שטוב לך ולא מבין שטוב זה דבר יחסי, ושהעולם
שם בחוץ כל כך יפה אם לא רק רואים אותו, אלא חשים אותו
|
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|
