אני מתווכח עם עצמי, כמעט מרביץ. אומר לעצמי שאין לי את הזכות
אבל מזכיר לעצמי שהיא ודאי נמצאת איתי באותו החדר. מסתכלת.
מתבוננת. בוחנת כל רגע ורגע, כל שניה ושניה, כל "טיק" ו"טאק"
של השעון החדש שזז.
איך בא לי להיות
זה שמחליט איזה
סלוגנים טובים
ואיזה לא...
פודל תפרן אבל
לא יודע שזה
שמאשר את
הסלוגנים יותר
תפרן
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
