|
מורן נולדה בשנת 1983 לבית עם שני הורים כלב
וחתול
והיא לא ממש מוצאת את העיניין בלכתוב על עצמך בגוף
שלישי
"יאללה חברה, קחו את הפקלאות והלכנו מפה..."
"קדימה, בלי לארוז יותר מדי רק מה שבאמת הכרחי תשאירו את
השאר מאחור אנחנו ניזדקק רק לדברים הכרחיים".
|
פתאום אני שומעת משהו שלא שמעתי מזמן באמצע העיר הארורה הזאת,
שקט, שקט חודר שאי אפשר לברוח ממנו, דווקא היום הוא נזכר להגיע
ביום הכי לא מתאים.
|
מתחת לכאב מכוסה בשתיקה
מתחת לשתיקה מכוסה בכאב
|
עוצמת את עיני
וצופה אל תוך דממה
|
ואם רק יכולת לראות את מה שהם רואים
את עיני הבוהות אל מול שמיים תכולים
מבט פגוע של מריבת אוהבים
|
כולו נראה מתוח ועומד על המשמר
כאילו רק אם אתקרב הוא יפתח לי רק עין אחת מאיימת.
|
רק מסכה הוא
האיש ללא הפנים.
|
והימים חולפים מעלי
כי זו מטרתם של ימים לחלוף
|
ימים של עבר שאיש לא זוכר
אך אני,
אני לא רוצה לשכוח
|
לא זוכרת איך מרגישה הכמיהה
אהבה מרחוק
מקרוב
ללא שהוא ידע
כבר לא זוכרת מהי אהבה
|
דם מלוכלך
מנפש שחורה.
ואין לה מרפא
ואין לה תקווה
|
שונה ממה שרציתי
שונה במגע
בנקודת המוצא
ההסתכלות גם היא שונה
שונה ממני בכל צורה
|
בנוכחותך מילאת אותי
לא הרגשתי לבד
אף לא לרגע אחד
|
בא אלי מתוך צללים כהים,
מעביר ציפורן דקה על לחיי,
פוצע אותי פצע מתוק.
|
ושוב הגיע הלילה
בגוונים כהים, מלטפים
ממאגרי זיכרון ותחושה
שוב שלפתי אותך
|
וככה בלי שאשים לב קמתי יום אחד בבוקר ולבי לא שלי הוא יותר.
גנבת אותו, כך בלי רשות, לא כי רצית אותו, אלא כי אתה אוסף
לבבות
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
בתשובה לסלוגן
"אז מה אם אני
אוהבת קולרבי?"
-את יודעת
שקולרבי עושה
גזים?
צמחונית עם
מודעות |
|
