[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










מורן נולדה בשנת  1983  לבית עם שני הורים כלב
וחתול
והיא לא ממש מוצאת את העיניין בלכתוב על עצמך בגוף
שלישי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"יאללה חברה, קחו את הפקלאות והלכנו מפה..."
"קדימה, בלי לארוז יותר מדי רק מה שבאמת הכרחי תשאירו את
השאר מאחור אנחנו ניזדקק רק לדברים הכרחיים".

פתאום אני שומעת משהו שלא שמעתי מזמן באמצע העיר הארורה הזאת,
שקט, שקט חודר שאי אפשר לברוח ממנו, דווקא היום הוא נזכר להגיע
ביום הכי לא מתאים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
מתחת לכאב מכוסה בשתיקה
מתחת לשתיקה מכוסה בכאב

לא למצמץ
לא להראות חולשה

עוצמת את עיני
וצופה אל תוך דממה

אהבה
ואם רק יכולת לראות את מה שהם רואים
את עיני הבוהות אל מול שמיים תכולים
מבט פגוע של מריבת אוהבים

כולו נראה מתוח ועומד על המשמר
כאילו רק אם אתקרב הוא יפתח לי רק עין אחת מאיימת.

רק מסכה הוא
האיש ללא הפנים.

והימים חולפים מעלי
כי זו מטרתם של ימים לחלוף

געגוע
ימים של עבר שאיש לא זוכר
אך אני,
אני לא רוצה לשכוח

לא זוכרת איך מרגישה הכמיהה
אהבה מרחוק
מקרוב
ללא שהוא ידע
כבר לא זוכרת מהי אהבה

דם מלוכלך
מנפש שחורה.
ואין לה מרפא
ואין לה תקווה

שונה ממה שרציתי
שונה במגע
בנקודת המוצא
ההסתכלות גם היא שונה
שונה ממני בכל צורה

בנוכחותך מילאת אותי
לא הרגשתי לבד
אף לא לרגע אחד

ייסורים
בא אלי מתוך צללים כהים,
מעביר ציפורן דקה על לחיי,
פוצע אותי פצע מתוק.

ושוב הגיע הלילה
בגוונים כהים, מלטפים
ממאגרי זיכרון ותחושה
שוב שלפתי אותך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
וככה בלי שאשים לב קמתי יום אחד בבוקר ולבי לא שלי הוא יותר.
גנבת אותו, כך בלי רשות, לא כי רצית אותו, אלא כי אתה אוסף
לבבות




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
מי שחושב שהוא
יודע הכל, חושב
שהוא יודע הכל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6807. בבמה מאז 9/10/01 2:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למורן קינן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה