|
המלודיות נראו כסרטי משי צבעוניים המתפתלים על גבי העפעפיים
הסגורים. בעיניים פקוחות, כל העולם פעם כאילו היה שלולית אשר
אבן נזרקה לתוכה. דבר לא ירפה כעת את אחיזתם של הצלילים על
המראה. לכל צליל צבע שונה. קליידוסקופ של צבעים לא אפשריים
מתפוצץ בכל פעם
|
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
