|
שנת ייצור 1986.
"חשבתי כמה זה מוזר שמיליארדים של אנשים חיים בעולם,
ובכל זאת, אף לא אחד מהם ממש בטוח לחלוטין מה עושה
אנשים, אנשים. הפעילויות היחידות שהצלחתי להעלות
בדעתי, שאותן עושים אנשים ואשר אין להן מקבילות
בעולם החי, היו עישון, פיתוח שרירים, וכתיבה. זה לא
הרבה, אם לוקחים בחשבון עד כמה מיוחדים אנחנו מדמים
לעצמנו שהננו." - 'החיים אחרי אלוהים' מאת דאגלס
קופלנד.
להתגבר על הכל, לשכוח, להתקדם...
רחוק, רחוק מכאן
אני צריכה לראות את זה
|
קח אותי.
לאן שתרצה.
אני אבוא.
קח אותי
תראה לי.
|
אם לאהוב אותך אסור
מה נותר לי בחיי
רק איתך אושר לא נצור
כשהלכת התרסק עולמי עליי
|
וכשאני רואה אותך שוב לרגע קצר מופיע בחיי,
ואחר כך שוב מופיע...
במחשבות, בדמיונות, בחלומות,
ובחיי זהו רק אתה, שוב.
|
ומן השיער, לצוואר, למותניים,
המרפקים, כפות הידיים.
הברכיים, העצמות
אהפוך בשבילך עולמות...
|
..ואז כשנגמור, נתלבש ונלך..
|
בלי משים, חולפות השנים
הדברים הם דברים.
הם דברים.
|
הוא אומר שאני כמו גבר
אבל זה רק בגלל שהוא בחורה!
תצטרף אליי פעם, זה יהיה בסדר
אולי לא נרגיש ביחד כל כך רע.
|
...חיוך מזויף ששווה מיליונים,
נערה זולה
לעזאזל.
|
וסוף הספר כתוב לו כבר המון שנים על דפים שכעת צהובים
ומאובקים
ולקראת תום חייו פוסע לו האדם מתרפק על זכרונות אחדים.
|
מעבר לכל ההערצה שלי אליך
מעבר לכל המילים שאומרת
|
..ממשש את גופי
מחבק את שדיי
מלטף את רגליי
מנשק את אוזניי,
מנשק את שפתיי..
|
מעניין אם הוא חושב עליי
כשהוא שוכב אם אחרת
אם הוא מענג אותה כמו שאותי
עד שהיא גומרת
|
כל הזכרונות שיש לי ממך מושלמים.
כבר 6 שנים שאנחנו משחקים, נפגשים, ואז אנחנו מדברים קצת על הא
ועל דא... החיוך שלך, שאני זוכרת מלפני כבר עשור אחורה...
תתעורר כבר!
ואתה לא ידעת שאני יודעת, אבל אני יודעת...
....אולי בסוף יהיה כבר סוף. כל סוף שהוא.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
"הידעתם כי סודה
בלי גזים, נקראת
בעברית: מים?"
תרנגולת בציטטות
שיחרטו בזכרוננו |
|
